לפני 10 חודשים. יום ראשון, 22 ביוני 2025 בשעה 16:43
נשענת עם מרפקיי על אדן החלון. החדר חשוך והשמיים בחוץ בהירים. רוח קיץ לחה ונעימה מפיחה בי קרירות. עוצמת עיניים וחולמת בהקיץ על החיבוק הגבוה והחזק והשקט והאמיץ שאקבל ממך וכאילו ממש מרגישה את חמימות גופך עלי. רגע ארוך שלא רוצה להעירו.. מעזה לתת לחיוך הזה להתפשט לתוכי וככה נשארת דקות ארוכות. לוקחת נשימות עמוקות ומוציאה האוויר לאט דרך פי. נשימה ועוד אחת.. וזה כל כך נעים.
הידיעה שאקבל ממך חיבוק כזה, מעירה אותי. מתיישבת לכתוב את הרגעים הללו כי מחר בטח אצחק על עצמי ואחזור למציאות. שוב.