|
|
|
אני יותר מתמיד עכשיו זקוקה לאיזו שהיא מערכת יחסים רעילה,
כזו שהוא יגרום לי להתעסק בכל הפאסיב האגרסיב שלו
ושיגרום לי בסופו של דבר לחסום אותו.
אני צריכה להוציא את הרעל מתוכי ורק ככה אני יודעת להוציא רעל.
זקוקה נואשות לגבר רעיל שחיי בסרט ובסופו של דבר יקבל ממני חסימה בכל מקום אפשרי.
:(
בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַיָּרֵחַ, עָלִינוּ לַעֲבֹור שַׁלְּבִי רֵיקָנוּת כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ שׁוּב מְלֵאִים.
🌒🌓🌔🌕🌖🌗🌘 -נמרוד טל
#צולם מחצר ביתי
♡
בדיוק ככה אני מרגישה מרוקנת.
שֶׁמַּתְחִילִים לִשְׂנֹא דָּתִיִּים וַחֲרֵדִים וּמְכַלְּלִים מִגְזָר שָׁלֵם,וְכָל אֵלּוּ שֶׁמַּתְחִילִים לִשְׂנֹא חִלּוֹנִים וּמְכַלְּלִים מִגְזָר שָׁלֵם,וְכָל אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִים שְׂמֹאלָנִים וִימִינִיִּים.
אֲנִי רַק מַזְכִּירָה שֶׁבְּשׁוֹאָה שֶׁל 1933 וּבְשׁוֹאָה שֶׁל 2023,מִכָּל הַמִּגְזָרִים, וַאֲנָשִׁים עִם דֵּעוֹת מְנֻגָּדוֹת נִסְפּוּ,נֶחְטְפוּ וְנֶאֶנְסוּ.
חָשׁוּב לִזְכֹּר -לֹא מְשַׁנֶּה מָה הָאֱמוּנָה שֶׁלְּךָ אוֹ הַדֵּעָה שֶׁלְּךָ , כָּל עוֹד אַתָּה יְהוּדִי,
הָאוֹיֵב יִרְצֶה לְהַשְׁמִיד אוֹתְךָ.
אָז אוּלַי דַּי?
💔❤️🩹
יום ועוד יום עובר,והזוועות נחשפות.
כאן זעקת שבר,
שם שירת עם ישראל חיי,
שם זעקת ביבי תתפטר,
ורק זעקת המשפחות השכולות והמשפחות של הנעדרים אינה נשמעת,
הן זועקות,
דיי,
דיי לפילוג הזה,די לשנאה הזו.
הם רוצים שכולם נהיה מאוחדים,
שנפסיק לריב -
על תפילות בהפרדה או לא,
על ימין ושמאל,
על כן רפורמה לא רפורמה,
על מי אשם ומי לא,
ועל מי משתמט שחיי על חשבון אחרים ומי לא.
הם רוצים אותנו מאוחדים,רוצים אותנו יחד ולא מפולגים.
ואנחנו, מה איכפת לנו לשים את החרבות בצד,ולנסות לכבד את אלו שחוו את זה על בשרם?
מה איכפת לנו לעשות הפסקת אש לכמה ימים או שבועות, כדי שלמשפחות שסבלו כבר ויותר יהיה קצת נחת?
אני מבינה שזה קשה.
אני מבינה שאנשים מסוימים רוצים שעכשיו יקחו על המחדל הזה אחראיות.
אבל בואו נכבד את המשפחות האבלות ואת אלו שחיות בחוסר ידיעה מוחלט על מה שיקריהם עוברים.
ובסה"כ הם רוצים שאנחנו נהיה ממוקדים ומאוחדים כדי שלא נצטרך להלחם בעוד חזיתיות ונהיה כולנו ממוקדים בלהחזיר את יקריהם.
אח"כ,נחזיר את החרבות והחיצים,
הפעם לשם שינוי תנו להם קול ומקום.
מגיע להם,לא?
צריך להקשיב לה עד הסוף ♡
ורוצה להאמין,שכולם יקשיבו לאם הזו שבוכה מדם ליבה,גם אם הם לא חושבים אותו הדבר,
גם אם הם כועסים,
מחפשים אשמים
או לא יודעת מה.
תקשיבו לה,
לפחות בשביל המשפחות האלו,
לפחות נקיים את הבקשה שלה.
לא בשבילנו,אלא בשבילם.
https://www.instagram.com/reel/CyYG_I7oUo7/?igshid=MzRlODBiNWFlZA==
https://www.instagram.com/reel/CyYd3mWICZS/?igshid=MzRlODBiNWFlZA==
♡♡
שיהיה שבוע טוב ובשורות טובות,אמן.
אני תוהה כשתסתיים המלחמה,ואנחנו ננצח.
האם אני עדיין לא אסמוך על המדינה שתגן על הילדה שלי?
האם אחייה בפחד תמידי שאני צריכה לעשות הכל כדי להגן עליה ושיהיו לי את כל האמצעים להגן עליה?
אני לא רוצה לדמיין איך זה להיות הורה,שחווה את המוות של הילדים שלו מול העיניים,ולא יכל להגן עליהם.
אני לא רוצה לדמיין איך זה להיות הורה של ילד חטוף ולא לדעת מה איתו כל היום.
המצב הזה לא זעזע אותי רק בהיותי יהודיה וטבחו בבני עמי,
אלא בתור אמא והורה.
בתור אמא שחשבה שהשואה לא תחזור,
שהילדה שלי לא תצטרך לחוות טילים, בומים ופיגועים ובטח שלא מלחמות.
באמת בתמימותי חשבתי שאני מוגנת,שהילדה שלי מוגנת.
אבל מסתבר שלא,
אני לא רוצה לדעת מה היה קורה אילו שבת שעברה הייתי מתארחת אצל דודים שלי.
ואני לא יכולה לשאת את המחשבה שהם עברו כזו טראומה וכזו הזנחה.
ולא סתם הזנחה,הזנחה מצד המדינה,
אבל בעצם למה ציפתי?
זו מדינה שזונחת את החיילים שלה באופן יומיומי,
אז איך בדיוק היא לא תזנח את תושביה?
היום היינו ב 2 לוויות.
ומקווה שאחרונות.
כי זה שובר אותי כל פעם מחדש,
ומחזיר אותי ספציפית לאבל שלי.
והזדהות שלי עם המשפחות האבלות גדלה,
אבל מה אני משווה בכלל.
האבל שלהם לא שווה לאבל שלי.
אצלי זו הייתה תמיד האפשרות שזה יקרה,הכינו אותי כל פעם,הביאו לי פסיכולוגית למחלקה ועובדת סוציאלית כל שבוע כדי להכין אותי כל פעם שיש מצב לזה,
אז את סוג של מוכנה לזה.
כאן,
אף אחד לא הכין אותם שהם הוזנחו והולכים להיות מופקרים בשם המדינה.
זו השואה בחסות המדינה.
הרגשות שבטח חווים המשפחות /השבויים.
זה רגשות של הזנחה, וחוסר חשיבות.
אבל אני מקווה שהם מרגישים את האזרחים,את העם שלי שלפחות כרגע הוא מאוחד,
ושהם חשובים להם גם אם הם לא הכירו אותם אישית.
אפשר לומר שאני מפורקת,פוסט טראומטית, כועסת על המדינה שלי, ומקווה שאצליח להתאושש מהשנאה התהומית שיש לי לאלו שיושבים למעלה.
ומקווה שאצליח לשמור על הבת שלי, בגופי ובדמי ושאם יהיה מצב או תרחיש כזה היא תזכה לחיות.
לקוות זה גדול מידי עכשיו,
אני בתוך בור שחור שאין בו אור כרגע.
התכתבות עם בת דודה שלי שגרה בית ליד.
מקווה שמחר נקום בבוקר ולא תהיה עזה ♡
ופאקינג נוכל להתחיל לטפל בעצמנו.
הוֹרֵג אוֹתִי,
שֶׁחֵלֶק מֵהָאֶזְרָחִים שֶׁלָּנוּ מְצַפִּים שֶׁאֲנַחְנוּ גֹּם נִשְׁמֹר עַל הָאֶזְרָחִים בְּעַזָּה, בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִצְלַחְנוּ לִשְׁמֹר עַל הָאֶזְרָחִים שֶׁלָּנוּ מֵהָאֶזְרָחִים בְּעַזָּה.
הוֹרֵג אוֹתִי,
שֶׁיֵּשׁ עָדִין אֶזְרָחִים כָּאן בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּעֲדָם.
גַּם אַחֲרֵי שֶׁהֵם רָאוּ אֶת סִרְטוֹנֵי הַזְּוָעוֹת,גַּם אַחֲרֵי שֶׁהֵם רָצְחוּ הִתְעַלְּלוּ וּבִזּוּ גּוּפוֹת.
הֵם רָצְחוּ 900 קָרְבָּנוֹת,וְיֵשׁ יוֹתֵר מִ 2000 פְּצוּעִים וְעוֹד מֵאוֹת נֶעֱדָרִים וַחֲטוּפִים.
מִי יָכוֹל לִהְיוֹת בְּעַד בְּהֵמוֹת כָּאֵלּוּ ?
כְּשֶׁהַבָּמוֹת אָדָם הָאֵלּוּ,
חָטְפוּ,רָצְחוּ וְעִנּוּ גּוּפוֹת,
הֵם לֹא שָׁאֲלוּ לִפְנֵי -
" הַי אַתָּה,
אַתָּה הָיִיתָ בְּהַפְגָּנוֹת בַּעֲדֵנוּ וַהֲרָמַת דֶּגֶל פָלַסְטִין?,
אָה וָואלָה כֵּן?
טוֹב אוֹתְךָ וְאֶת מִשְׁפַּחְתְּךָ לֹא נַהֲרֹג".
"הַי אַתְּ,
אֶת הַפְגָּנַת בַּעֲדֵנוּ?
אָה, סָבְתָא שֶׁלְּךָ גַּם?
טוֹב אֲנַחְנוּ לֹא נַחֲטֹף אוֹתְכֶן וְנֶאֱנֹס אוֹתְכֶן.
אַתֶּן מְשֻׁחְרָרוֹת".
פָאקִינְג לֹא הָיָה לָהֶם אִכְפַּת!
הֵם רַק רָצוּ לִמְחֹק אוֹתָנוּ,
כִּי אֲנַחְנוּ יְהוּדִים.
לֹא אִכְפַּת לָהֶם שֶׁחֶלְקָם הָיוּ פְּעִילֵי שָׁלוֹם,
לֹא הָיָה אִכְפַּת לָהֶם מֵהַקְּשִׁישִׁים,מֵהַתִּינוֹקוֹת, מֵהַיְּלָדִים, מֵהַנָּשִׁים וּמִגְּבָרִים.
הָיָה אִכְפַּת לָהֶם רַק שֶׁלֹּא נִשְׂרֹד.
אָז כֵּן, לֹא מְעַנְיֵן אוֹתָנוּ מֵהָאֶזְרָחִים בְּעַזָּה,
בִּזְמַן שֶׁהֵם הֵבִיאוּ אֶת זֶה עַלְ עַצְמָם וְלֹא הָיָה לָהֶם מַסְפִּיק אֹמֶץ לְהָעִיף אֶת הָאִרְגּוּן הַטֵּרוֹרִיסְטִים מֵהַשֶּׁטַח שֶׁלָּהֶם,
וּבִזְמַן שֶׁהֵם חוֹגְגִים,עוֹשִׂים מְסִיבּוֹת וּשְׂמֵחִים,
שֶׁפָּשׁוּט נִרְצְחוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֶזְרָחִים יִשְׂרְאֵלִים ( גַּם עֲרָבִים מִסְתַּבֵּר).
וּמִתְעַלְּלִים בְּגוּפוֹת שֶׁל אֶזְרָחִים וְאוֹנְסִים נָשִׁים וֶאֱלֹהִים יוֹדֵעַ מָה עוֹשִׂים לְגַבֵּי הַיְּלָדִים.
אֲנַחְנוּ כָּאן,
אֲבֵלִים, עֲצוּבִים,הֲמוּמִים וּכְאוֹבִים.
וַעֲדַיִן בְּכָל זֶה,בְּכָל הַטֶּבַח הַנּוֹרָאִי הַזֶּה חֶלְקֵנוּ מְרַחֲמִים עַל הָאֶזְרָחִים שֶׁשָּׁם,שֶׁעַד עַכְשָׁו גַּם אֲנִי רִחַמְתִּי עֲלֵיהֶם.
אֲבָל הֵם הָיוּ שֻׁתָּפִים מְלֵאִים לַטֶּבַח הַזֶּה.
אָז יְכֹלֶת הַהֲכָלָה וְהָרַחְמָנוּת נֶעֶלְמָה.
הַטַּבָּח הַזֶּה נָגַע בְּרֻבֵּנוּ,זִעְזַע אֶת רֻבֵּנוּ
וְכַנִּרְאֶה שֶׁלְּחֶלְקֵנוּ הִתְוַסְּפָה לה עוֹד -
פּוֹסְט טְרָאוּמָה בְּחָסוּת הַמְּדִינָה וְהַמֶּמְשָׁלָה.
היום אחרי שהילדה עלתה לישון,
פתחתי את החדשות.
וזה היה קשה מנשוא להכיל את הכל.
בתור אמא, ואמא שכולה (בהחלט שכלתי את בתי).
זעקות ההורים,קולות השבר התחנונים.
לא משאירים את העינים שלי יבשות.
אני לא יודעת איך הם מצליחים לנשום,
איך הם מצליחים בכלל להתראיין,
במיוחד הורי הנערות.
איזה כוחות ותעצומות.
זה פשוט מפחיד ומזעזע,
ונותן לי מחשבה שאם חס וחלילה הייתי במקומם.
הייתי כרגע מאושפזת בבית חולים עם סמי הרגעה.
כי לקחו לי את האוצר שלי.
והם?
בוכים
מתראיינים
הולכים לחפש
עושים הכל כדי להחזיר אותם או למצוא אותם.
וזה מחזיר אותי אליי,
האם אני כל כך פחדנית?
אז כן
אני פחדנית מאד,
ואני כל כך מפחדת לאבד עוד מהאוצר שלי,
ואני מפחדת כל כך שלא אצליח לשמור עלייה.
זה פשוט הלם,
ופשוט בלתי נתפס שיש כמות כזו של הרוגים,נחטפים ופצועים.
הלב שלי נשבר.
ואם עד עכשיו לא חוויתי טראומה מהמצב המדיני שלנו,
עכשיו בטוח אני פוסט טראמוטית כמו כולנו.
שנדע ימים טובים מזה,ומקווה שנצליח להתאושש מהמכה הזו.
