אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

עוד חייל נופל,

עוד פצוע שם,

עוד רקטה,

עוד משפחה מבוהלת עם פוסט טראומה,

עוד ילדים שחושבים שכל רעש זה בום חדש,כל צליל גבוהה מידי יכול להיות אזעקה?

עוד ילדים בני 3-4 שרצים למדדים,

עוד בני נוער שאין להם מסגרת,

עוד אנשים ללא עבודה,

עוד זקנים שהושארו מאחור כי אי אפשר לפנות אותם,

עוד אמהות שדואגות לילדהן,

עוד אבות שנלחמים שם בקו האש ומנסים לעשות הכל כדי שהילדים שלהם לא יהיו יתומים מאב,

ועוד פליטים בארצם שיש על גופם רק מכנס וחולצה משבת השחורה,

ועוד עדויות,

עדויות קשות מזוויעות שלא נותנות לי שקט ומנוח ולהבין מה קרה שמבני אדם הם הפכו למפלצות?

אף "כיבוש" לא מביא אף אדם להפוך למפלצת,

כן יש שנאה מטורפת, יש שנאה עזה.

אבל אף שנאה ואף "כיבוש" לא יהפכו אדם למפלצת.

ואולי,

אולי אני התמימה מידי?

שמרחמת על אזרחים שעברו שטיפות מוח שנים על גבי שנים שאני האויב שלהם?

אני כלכך חלוקה מצד ראשון בא לי שלא ישאר זכר מהם,גם לא מההוא שנכנס על קביים חצי צולע,ולא מהילדים שצועקים שהם רוצים להיות שהידים.

אבל מצד שני למחוק את כולם מרגיש לי אכזרי מידי מרגיש לי שאני בדיוק כמותם.

מה שכן אני בהחלט לא הולכת לומר שהצבא שלי רוצח אותם,כי הם רוצחים את עצמם בזה שהם הכניסו לרצועה אירגון טרור.

ולכל אלו מתייפייפים שעכשיו חושבים על פיתרונות או על הפסקת אש.

אני מבקשת ממכם-

א. להסתכל לילדה הקטנה בעיניים משדרות, שצעקה לחיילים -

" אתם חיילים?,בואו תצילו אותי ההורים שלי נרצחו ואני עם תינוקת באוטו". 

ב.להסתכל בעיניים לאותם ילדים שראו איך הם מתעללים בהורים שלהם מול העיינים.

ג. לעמוד מעל הקברים של משפחות שלמות שנכחדו.

ד. להסתכל בעיניים לכל השורדים מפסטיבל נובה ומפוסידאק.

ה. להסתכל בעיניים של המשפחות הרוסות.

ו. להסתכל בעיניים של אנשי זק"א שצריכים להתמודד עם מראות זוועתיים.

ז. להסתכל בעיניים של השורדי שואה שחוו את זה שוב.

ח. להסתכל בעיניים לכל אותם המשפחות של החטופים.

ט. להסתכל בעיניים לילדים בני 18+ שעזבו את הכל במטרה שהם אולי לא יחזרו ומוכנים ללכת להגן עליייך ולמות למען שאנחנו נוכל לכתוב פוסטים מזוויעים נגדם בשקט מעל הכר הרך שלנו, ולסווג אותם כרוצחים.

י. להסתכל בעיניים לכל אותם אנשי צבא שאיבדו את יקירהם ולא היה להם את הזמן להכיל את הכאב ולהתאבל ויצאו לקו האש בעודם מאבדים את חבריהם מול עינהם.

י"א. ובעיקר להסתכל  בעיניים לאותם משפחות שפקד אותם השכול.

ולומר להם שאתם מחפשים את השלום,

(מזכירה שרוב היישובים בעוטף האמינו בשלום,ואף ניסו לעזור לעזתים וכמובן שהם בגדו בהם).

לומר להם שאתם רוצים הפסקת אש המוניטרית.

(מזכירה שבהפסקת האש המוניטרית האחרונה הדר גולדין נרצח ונחטף ע"י חמאס).

להסתכל להם בעיניים ולראות את הפוסט טראומה,העצב,התדהמה והבגידה.

ולומר להם שאתם מרחמים על תושבי עזה, ושאתם רוצים לעשות איתם שלום.

תסכלו להם בעיניים,

בעיינים האבודות,המתוסכלות והעצובות.

בעיינים שפעם רצו שלום 

וכיום רוצות *רק* לחיות.

 עכשיו שהעכברים האנטישמיים יוצאים מכל חור,

עכשיו שהיה רצח של יהודי בLa (הוכה קשות ע"י מפגין פרו פלסטיני), 

עכשיו שהיה רצח בצרפת של יהודיה,

עכשיו שמסמנים בתים של יהודים כמעט בכל אירופה.

אתם עדין רוצים לעזוב לארץ אחרת?

אתם עדין מאמינים שיהיה לכם טוב בארץ אחרת?

או שאתם עכשיו מבינים את המלחמת קיום על הארץ שלנו ועד כמה היא חשובה?

שעכברים האנטישמים יוצאים מהמחילות שלהם,

האם אתם באמת חושבים שאתם בטוחים במדינה אחרת?

מקווה שהבועה התנפצה לכם ואתם מבינים,שזה לא משנה אם אתה דתי,חילוני,חסר דת,ימיני ושמאלני.

כל עוד אתה יהודי ישמידו אותך בהיותך יהודי.

ובגלל זה אין לנו ארץ אחרת עד כמה שהיא גרועה♡

   🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱

שמאלנים,ימניים וסתם אנשים שמאוכזבים מהממשלה שלנו,

יש לי רק כמה דברים לומר לכם.

 

אני מבינה את הצורך שלנו שביבי יפנה את כסאו ואף כדאי שהוא יעשה זאת,

אבל רק אחרי המלחמה,

מכמה סיבות :

א. מדברים כאן שאפשר להחליף ראש ממשלה באמצע מלחמה כמו שצ'רצ'יל הודח באמצע מלחמת עולם השניה, אך צ'רצ'יל לא היה ראש ממשלה של מדינה קטנה באמצע מזרח התיכון שסביבה יש רק אויבים שרוצים להשמיד אותה, ולהראות עכשיו עוד חולשה בפני האויבים שלנו זה לא צעד חכם לנו ולקיום שלנו.

 

ב. אם ביבי מתפטר עכשיו מן הראוי שגם ראש השב"כ,ראש אמ"ן,הרמטכ"ל והמפכ"ל התפטרו יחד איתו, כמובן *שרוב האחראיות* היא של ביבי, אבל הם אחראים לא פחות ממנו.

ואז מי ינהל את הלחימה?

 

ג. להפגין עכשיו ולהראות לביבי שאנחנו רוצים שהוא יילך באמצע המלחמה,זה רק מכניס אותנו לתוך המלכודת שלו לקמפיין הבא שלו ולהסתה הבאה שלו, אסור לנו ליפול למשחק שלו במיוחד לא בתקופה הזו.

 

אחרי המלחמה אני מאמינה שכל אחד יבוא וייתן את הדין גם מר ביבי שחיי בסרט שהוא ישאר על הכיסא.

 

 

עכשיו תפקידנו להתרכז מה יהיה ביום הבא ולהראות לביבי שהוא לא כזה מעניין אותנו.

 

אם ביידן רמז לו אני בטוחה שהוא מבין את זה כבר לבד,שהעם איבד אימון בו.

 

תתמקדו בלשקם את האזרחים מהשיסוע והפילוג שהיינו צריכים לחוות ושאנסו אותנו לחוות בשם הממשלה הבזויה הזו ובשם כל שרי השמאל והימין שלא היו מוכנים לרגע לעצור,ולחשוב איך זה מצייר אותנו מפני האויב והסיכון בשל כך בגלל שאנו מדינה קטנה שחייה סביב מדינות שרוצות להשמיד אותנו.

והיו כל כך עסוקים בזה,עד כדי כך שהפקירו ונטשו את תושבי הדרום.

שזו בושה לשמה.

 

 

(כל ה 120 חכ"ים חייבים לעוף ביום שאחרי.)

 

 

תודה רבה.

מבן גבירית לשעבר שמודה בטעות שלה,אבל עדין בדעות ימניות שנוטות יותר למרכז ♡

 

 

                       ☮️🇮🇱✡️🇮🇱✡️🇮🇱☮️

 

 

בין שמחה לעצב,

בין השכול לחיים,

בין קורונה להחלמה

ובין בשורה משמחת לזו שמכניסה אותי לדיכאון.

 

אני צריכה  קצת בשביל הנפש שלי,

לחזור למקום הישן שלי.

 

ואתם קצת מרוויחים מזה 🤭

 

 

                                      🖤

 

 

נ.ב- זו עדין לא סיבה לשלוח לי הודעות מגעילות,אני לא בעניין                               

                                       ♡TNX

יפה שלי,

בעוד 26 יום,יש לך יום הולדת שנתיים.

הגעגועים שלי אלייך הפכו חלק מהשגרה היומיומית שלי,

אני תמיד תוהה לעצמי איך היית היום ואיזו ילדה היית.

השכול שביקר אותי לפני 14 חודשים,

חיי ובועט בי עדין.

במיוחד בתקופה הזו.

אני רוצה להבטיח לך או לפחות לקוות שאני אוכל לקיים את הבטחה הזו,

שאני עושה כל מה שאני יכולה כדי שלאחותך הגדולה יהיה הכי טוב בעולם.

יפה שלי,

אני רוצה שתדעי שאת עדין חשובה לי,

ואני עדין אוהבת אותך.בכל ליבי,

גם אם זה נראה שלרגע שכחתי.

תדעי שאת תמיד נצורה בליבי.

כמו שאמרתי בעבר- 

יש לי חור ענק  בלב,בצורה שלך.

וגם כשהוא הצטמצם הוא עדין יהיה שם,גם כשהוא יהיה הכי קטן שיש

הוא יהיה קיים.

כי אני אזכור אותך לעולמים,

ואת כל ה 10 החודשים שזכיתי בהם להיות  

אמא שלך.

לטפל בך,

לאהוב אותך,

לדאוג לך,

ולהיות שם בשבילך.

אני אוהבת אותך יפה שלי,ותדעי שאף אחד לא יצליח להשכיח אותך ממני.

שלך,

אמא.

"..לְכִי עַכְשָׁיו לִזְרֹחַ כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ
יֵשׁ לָךְ כְּנָפַיִם, תָּעוּפִי רָחוֹק
לְכִי עַכְשָׁיו בְּלִי פַּחַד, וְאִם זֶה יִכְאַב קְצָת
מַנְגִּינָה שֶׁכָּתַבְתִּי תַּחְזִיק לְךָ ת'יד.."

 

 

 

"..Is this heart that's going numb
All a part of growing up
Search for answers that never come
Pray to a God that never cared enough.."

 

זה שאתם נמצאים במילואים,

חרמנים מתים.

לא נותן לכם את הלגיטימציה לבוא ולנסות להתחיל שיחות סקס עם נשים רנדומליות.

נשמח שתפסיקו עם המניפולציות האלו,

ולנצל את המלחמה הזו להשיג זיון.

רב תודות נל.

אייף!!!!

(לדעת רבים,זה כתוב גם בפרופיל שלי ולא זה שאתה חייל זה לא ישנה את זה,טנקסוש♡)

קשה לי עם זה שאומרים שאנחנו ננצח,

איך ניצחנו בדיוק?

ואיך ננצח?

יש לנו מעל 1400 הרוגים,

220 חטופים,

ולא נדבר על הפצועים שמתווספים.

במה בדיוק ננצח?

העם שבור,המום ומתוסכל.

הרוב לא מאמין בממשלה ולא בצבא,

ועושים הכל כדי להגן על עצמם.

יש כאלו שרוצים לעבור מכאן בכלל כי הספיק להם.

כבר הפסדנו, צריך להבין את זה.

הפסדנו.

הפסדנו כי יש לנו מדינה,ועדין הצלחו לטבוח בנו כאלו אנחנו חיים בגולה ואין מי שישמור עלינו.

יש לנו מדינה שהייתה אמורה להגן עלינו.

והם פשוט נרדמו במשמרת, מימין ועד שמאל.

נרדמו.

אז איך נצחנו בדיוק?

ואיך ננצח?

ביום שאחרי חצי מדינה תסכים לעצמה להשבר,

חיילים התאבלו על חבריהם, ויטפלו בעצמם מבחינת הנפש

אנשי זק"א ומד"א

יצטרכו טיפול פסיכולוגי מעמיק 

ועם שלם יחייה בפוסט טראומה וחוסר בטחון במדינה שלו.

אז איך ננצח?

הפסדנו,

ויקח לנו הרבה זמן להתאושש ולהתקדם הלאה.

 

 

 

"..עכשיו תורי

עכשיו תורי לאהוב

עכשיו אני, גם לי מגיע

שיהיה מישהו כאן קרוב

יחבק וירגיע

אחד אחד את השדים במלחמה הזאת

אחד אחד את הפצעים שלא נותנים לחיות

 

מישהו להיות איתו ביחד לא לחוד

מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד

מישהו לרוץ איתו בגשם החזק

שבתוכי תמיד יורד

ולא נפסק

 

עכשיו תורי

עכשיו תורי לא לכאוב

עכשיו אני, גם לי מגיע

מישהו שלא ייתן לעזוב

הוא יילחם וינצח

אחד אחד את הקרבות במלחמה שלי

הוא יחבר את החלומות השבורים שלי.."

 

                              💔    

אני לא יודעת כבר מה אני מרגישה,

יומים אני עם התקפי חרדה.

אחרי כמובן שראיתי סרטון שהוא זוועתי מוות.

בא לי לבכות,לצרוח,להתפרק עדיף על חזה מתולתל ורחב.

אני לא יודעת איך בכלל מתרוממים מדבר כזה.

קירות הלב שלי מתרסקים.

אני לא יודעת עוד כמה אני אוכל לשדר עסקים כרגיל 

להיות עמוד איתן לאנשי סביבי ולילדה שלי.

אני מנסה לצחוק,לשיר לרקוד.

ואז תוך כדי מגיעה ידיעה כזו או אחרת.

האם אני בטוחה בבית שלי?במדינה שלי?

האם הילדה שלי מוגנת כאן?

למה אנחנו צריכים לחיות בכזה תסכול, למה בכלל נולדתי יהודיה?