נמאס לי, ששם בכנסת לא רואים את האזרח הקטן,
נמאס לי, שבמדינה שאני כל כך אוהבת עומד בראשה מישהו מושחת, לא משנה כמה תגידו שהוא טוב ועשה הרבה, הוא צריך לפנות את הכיסא.
נמאס לי, שהוא לא מפסיק לפלג את העם ויוצר שנאה בין כולם.
נמאס לי, שבמדינה שלי קשה לצעירים להתפתח ולא נותנים לקשישים למות בשקט.
נמאס לי, שעושקים אותנו כלכלית גם בתקופה כזו.
אני ימנית בדעותי, אבל חושבת שהימין קצת איבד את התלם.
פשוט נמאס לי, שחברי הכנסת עיוורים למצב הקיים בעם.
השיר אומר הכל.
".. (אבא מה זאת הביצה הזאת שם?)
תראי, פעם היה פה ים קראו לו ים המלח
אנשים רעים לפני הרבה שנים ביצעו בו טבח
(והם לא ישבו בכלא על הרצח?) כן בטח
הם עד היום סופרים ת'פאקין כסף מהרווח
(אוי לא ומה עשתה הממשלה)
אמרה תראו זה בשבילכם זה לשיפור הכלכלה
וזה יוריד ת'אבטלה וגם יתרום להתחלה
כי המדינה בחיתולים צריך לדחוף ת'עגלה
כן כן לוחם הצדק רק רוצה לשפוך אור
כמו האש שמתפשטת באסדה של חוף דור
כמו סרטן ממפעלים בחיפה חלאס no more
אפילו בבתי עלמין כבר אין מקום לעוד בור
אז לא פלא שיוצא לי הברברי כמו סוס פרא שכלוא בתוך ספארי
לכל אלה שאומרים לי מה מותר לי אנ'לא ילד לא כבר לא ילד
מסתובב לי בשדה הסלולרי הראש כואב והצפצוף הזה מוכר לי
אנ'לא עוזב כי המקום הזה יקר לי לא ילד לא כבר לא ילד
והם לא ידברו על קצבאות הזקנה
או על יהודי אתיופיה שדחקו לפינה
וגם למה לדבר על גישה לנכים
אם אפשר לחרחר פה מלחמת אחים
זה בדיוק מה שהם צריכים אותי דבוק למסכים
שונא אותו שונא אותה ולא מבין לאן הולכים
רחוק מחוף המבטחים עמוק בתוך הסכסוכים
אפשר למחוק ת'ערכים בשביל לדפוק ת'אזרחים.. "