לפני 4 שנים. 6 באוקטובר 2020 בשעה 23:26
יש לי מצפון כל כך חזק,
הוא מגיע כשאני מרגישה שעשיתי משהו לא בסדר עם הקטנה שלי.
כמו אתמול בלילה, שלא בדקתי אם היא עשתה קקי והיא עשתה וממש נלחמתי איתה כידי להרדם, ולשניה לא חשבתי אם היא עשתה קקי וזה מציק לה.
הרי אני בטוחה שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה לישון עם קקי בתחתונים.
בסוף כשהיא נרדמה פתאום הרחתי ואז החלפתי לה, והיא התעוררה ולא הפסיקה לבכות כי נרדמה כבר.
והלב שלי באותו רגע נשרף, מת והתאדה.
עד היום המצפון שלי לא עוזב אותי.
בעלי אומר שאני די קשה עם עצמי.
אבל אני יודעת שלא, אני אמא שלה והיא כרגע נמצאת בשלב שהיא לגמרי תלויה בי.
אני אמורה לדאוג לה לכל דבר, ואמורה לנסות להבין מה מפריע לה לישון במקום ממש להלחם איתה.
אני האוכל, הבטחון, השינה והבית שלה.
אסור לי ליפול בזה שוב.
