כולם עוברים משברים בחיים,
אבל יש אנשים שבוחרים להתמודד עם משברים בצורה לא הכי בריאה שיש.
תאמת שפעם ראשונה שאני חושפת את התקופה ההיא בחיי, חלקכם שמעתם עלייה חלקכם עדיין לא.
עברתי שתי מקרי אונס,
מהאונס הראשון לשני עברו בסהכ שנתיים.
הייתי ברצפה בת אדם ללא צל,אישה ללא עמוד שידרה ומעטים עמדו לצידי.
בחרתי להתמודד עם הנפש הפצועה שלי דרך גברים זרים שחלקם ראו את המצב שלי ואף ידעו שהמצב הנפשי שלי קשה ובכל זאת החליטו לעשות עוד חור בנפש הפצועה שלי.
לא הייתי מסננת בין גברים,כל זין היה מבחינתי בסדר, נשואים,מבוגרים וצעירים.
זה לא שינה לי העיקר קבלתי את מנת הצומי שלי ושכחתי מהמצב הנפשי שלי לרגע אחד בודד.
לא נהנתי מאף רגע , הייתי נטו חור,כלי כיבול וסתם עוד "זונה".
כשאני חושבת על התקופה ההיא , אני נגעלת מעצמי, לא מתחרטת, נגעלת.
האופי שלי זנותי מאד, אני מאד מינית ומאד אוהבת להזדיין.
אבל זה היה חולני בקטע מסריח.
עברו השנים והתמודדתי לבד ועזרתי לעצמי.
אבל אני רואה כאן מלא נשים צעירות שמחפשות כל טיפת צומי מכל גבר, לא משנה מהסטטוס שלו או מה הגיל שלו.
וזה מזכיר לי את נל ההיא.
וקשה לי, קשה לי להתחבר אליהן.
אני חושבת שיותר קשה לי להתמודד עם עוד אחת שהייתה כמוני.
