הראש רץ במחשבות ותהיות,
אני שונאת את התקופה של החגים פשוט שונאת,
אני רואה את זה כמשהו מיותר,במיוחד חג פסח.
החג הכי מיותר בעולם.
זה לא בגלל האוכל,ולא בגלל המנהגים.
זה בגלל מה שהוא גורם לפני שבכלל הוא נכנס.
מסתבר שלמרות שהצלחתי לגמור עם הגרוש, לבד אני עדיין לא מצליחה ושוב וחזרתי להתחלה,וזה קצת מייאש אותי בכלל לנסות.
הפחד לאבד שליטה הוא חזק מידי,אני לא יודעת איך לשחרר את זה לבד (זו לא הזמנה שתציעו לי לנסות).
קשה לי לצאת ולבלות ולהשאיר את הבנות אצל ההורים שלי ובכלל קשה לי לעזוב אותן אחרי התקופה שעברנו.
כולם אומרים לי שאני חייבת קודם כל לדאוג לנפש שלי כידי שאוכל לטפל בהן יותר טוב,כי אמא מאושרת זו אמא טובה.
אבל כרגע אני מאושרת למרות שבא לי איזה חופשה קטנה לבד
ושם לנסות לאבד שליטה,אולי אני אצליח אני לא יודעת.
אבל באופן כללי מאד קשה לי לשחרר אני דואגת להן מאד תמיד ואז קשה לי להנות באמת.
אין לי עוד מה לחפור
לילט .
