אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

תמיד אחרי השמחה בא העצב,

והיום אני עצובה מאד.

קשה לי

אני לא מבינה למה הוא לקח לי אותה,

עד שהתחלתי להסדר איתו.

אני מתגעגעת בכל רגע שיש,

וזה קשוח.

אני רוצה אותה פה לידי,

שתשגע אותי,תצרח עלי ותאהב אותי עם העיניים הגדולות שלה.

אני רוצה אותה כאן לידי חיה ונושמת.

איך אני נפרדת ממנה שהיא הייתה כל עולמי?