לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

אי סדר ,מהומה ,באלגן.

ההמהומה הפרטית שלי,
הבאלגן שלי,
והאי סדר שבתוכי.
הכל נכתב כאן.

תהנו או שלא :)
לפני שנתיים. 16 בנובמבר 2022 בשעה 11:18

אובדן,

זה משהו קשוח לחוות,

זה משהו שאתה מאבד לתמיד.

 

החלל שם בלב נשאר לך תמיד,

אתה לא יכול להחזיר את מה שאבד לך,

אתה לא יכול אכשהו למלא את החלל הזה.

 

 

אתה פשוט צריך להתמודד עם זה.

 

אנשים מצפים ממך לשכוח,לעבור הלאה, למחוק תמונות וסרטונים ויאללה לקום.

 

הם אומרים יש לך בת את חייבת להתאפס ולקום,את חייבת לעשות את זה מהר.

 

ואיך בדיוק עושים את זה אנשים חכמים?

לתת עצות זה נחמד, אבל הנפש של החווה צריכה להתרפאות וריפוי לוקח זמן.

 

נכון יש לי בת,ואני מנסה לקום בשבילה.

אבל רגע,חכו רק איבדתי את הילדה השניה שלי ואני צריכה לעכל את זה.

 

אני לא רוצה מילות נחמה,מבט מלא רחמים ואמפטיה.

 

אני רק צריכה  שתעזבו אותי בשקט ותיתנו לנפש שלי להתרפא.

 

דורה באהבה​(אחר){המלכה AQ} - צודקת באלף אחוז את צריכה את הזמן שלך ואי אפשר לזרז תהליכים. מקווה שאת לא לבד ואת הולכת לטיפול פסיכולוגי לפחות כי זה את חייבת בשביל לנקות את הנפש שלך לאט לאט את תתחזקי והמקום של בתך ז"ל תמיד יהיה לך בלב במחשבות. לא משפחה ולא חברים לא יכולים להכתיב לך את הזמן
לבי איתך 💔❤
לפני שנתיים
KinkyMaster​(שולט) - בדיוק
לפני שנתיים
אש הולכת איתי​(נשלטת) - מדוייק מאוד.
לפני שנתיים
לפעמימית{Envy} - הפחד הכי גדול שלי, מה שעזר לי ברגעים של אובדן זו ההמחשה של איך אבל עובד, בהתחלה יש לך קופסא קטנה עם כפתור, וכדור שמסתובב שם, כל פעם שהכפתור נלחץ מהכדור, כאב נורא. לאורך זמן הקופסא גדלה, ואז הכדור פוגע פחות ופחות בכפתור, אבל כל פעם שהוא פוגע, אותו כאב חד. גם שנים אחרי, לפעמים הכדורים פוגעים בכפתור ואז זה נורא, אבל שאר הזמן אני בסדר
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י