אני כותבת ומוחקת, ולא יודעת אם אני יכולה להסתכן בזה שהוא יקרא את זה.
אבל אני כבר לא יכולה להשאיר את זה אצלי עמוק בלב,אני חייבת לשחרר את זה ומקווה שהוא לא יכנס לכאן היום.
קשה להיות מאוהבת באדם שיש לכם כימיה טובה,אתם מדברים כל יום כל היום, אבל את יודעת שזה לא יכול להיות.
הוא רווק וצעיר יש לו עוד חיים לפניו,
אני אמא אבלה וגרושה.
זה להכניס אותו לתיק שלא בטוח אפשר להתמודד עם זה.
למרות שהוא אמר שהוא כן היה יוצא איתי,
כששאלתי אותו אם הוא חושב שאי פעם אמצא את הגבר הנכון שיכול לקחת את התיק הכבד הזה,אז שאלתי אותו אם הוא היה לוקח,הוא ענה קלל, בטח שכן.
וזהו שם זה הסתיים.
לא דברנו על זה יותר,
אני יודעת את סדר היום שלו,
יודעת כבר את התגובות שלו,
אני יודעת הכל עליו.
הכל.
אבל
בחיים לא אגיד לו מה אני מרגישה כלפיו ומה הוא גורם לי להרגיש.
כי זה לא פייר,
הוא צריך לחוות הכל מאפס.
אבל זה מאד מבאס שיש לך כימיה מינית ורגילה עם אותו אדם שבחיים לא יכול להיות שלך.
ובנוסף הוא הטעם שלי בכל מה שאני מחפשת בגבר.
והגבר הזה,שתפור לי,שנברא כנראה בשבילי (עם חיבור כזה בדוק אכשהו הוא נברא בשבילי),
לא יכול להיות שלי.
לפעמים אני שוקלת לנתק קשר,אבל אני לא יכולה, אני צריכה אותו בחיים שלי.
אז כיאה למזוכיסטית נפשית שאני,
אני מנסה לשדך לו נשים שנראלי שהיו לטעמו,
וכך אולי אוכל לתת ללב שלי לדמם אבל בידיעה שהוא לא רווק,תפוס
וככה אדע שבאמת עברה הרכבת.
אבל כרגע הלב שלי מדמם,
בלי שום סיבה,
רק מהידיעה שגבר חלומתי לא יכול להיות שלי,
וכנראה זה מה שעוצר אותי בלהתקדם ,בפן הרומנטי.
עאלק כנראה ,
בטוח.
💔
הבהרה- לא ביקשתי ייעוצים או לדחוף אותי לעשות משהו.
אתם לא יודעים את כל הסיפור ובטח לא את הצד שלו,אז שחררו.
