הכרתי אותך והייתי שבורה נפשית ,
כלכך שנאתי את עצמי , שלא יכלתי לאהוב את עצמי , השחתי את גופי שינאתי אותו .
שנאתי את האישה השוכנת בתוך הגוף הזה.
ומה אתה עשית ?
חודש שלם כל מפגש שהיה לנו .
לקחת אותי לחדר הפשטת אותי והכרחת אותי לעמוד מול המראה.
ולהתחיל לספר מה אני רואה.
בהתחלה היה לי כלכך קשה שאמרתי את מילת הבטחון שלי כלכך הרבה פעמיים .
וכמובן לא הפסקתי לבכות .
בנוסף כל לילה ובוקר נתת לי להגיד כמה משפטים מול מראה .
ולאט לאט הבטחון העצמי שלי חזר.
והיום אני חולה על עצמי .
כמו שאתה תמיד אומר- אני "חושב שגדלתי כאן מפלצת לא גורה ."
תודה לך על הדרך הזו , ושלימדת אותי לקבל את עצמי כמו שאני ולאהוב אותי.
או כמו שאתה אומר " אני לא עשיתי כלום, אני רק הושטתי את היד את בחרת לקחת אותה ולעזור לעצמך אני רק נתתי דחיפה קטנה ."
תודה לך ואני אוהבת 💕
ובחיים אני לא אדע איך להודות לך על מה שעשית בשבילי . ( יודעת שאתה שונא שאני אומרת את זה )
