לפני 7 שנים. 9 באוקטובר 2017 בשעה 8:39
אתמול אמרת לי שאתה שם לב, כשאתה לא רואה אותי הרבה זמן, אז השטן שבך מתעורר.
אמרת שאני כל הזמן מעירה את השטן שבך, אחרי שתקופה הוא פשוט נרגע.
אני לא יודעת אם זו הדרך הסאדיסטית שלך להראות לי עד כמה שאתה מתגעגע.
אבל משום מה המשפטים האלו היו הכי רומנטים אבר.
אולי אני זו שחולה בראש, אבל כשאמרת את זה הסמקתי, כמו ילדה קטנה שאמרו לה שהיא הילדה הכי יפה בעולם.
אני בטוחה שאתה, עכשיו כמו אריה שכלוא בכלוב.
ויודעת שאנחנו ניפגש אתה לא תרחם עליי אפילו לא לדקה אחת.
אני מוכנה להכיל כל כאב, מוכנה להכיל אותך.
כידי שיהיה לך את השקט הנפשי שאתה צריך.
אני אוהבת את השטן שיוצא ממך.
אבל לא אוהבת להעיר אותו, כי משום מה נראה לי שאתה לא נהנה ממנו.
