אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

אני שונאת את עצמי כל כך. 

אני סמכתי עליו. 

נתתי לו להכנס אלי

חשפתי בפניו את כל סודותי

והוא הפר אמון בתוך רגע. 

אני חותכת ישר במקרים כאלו. 

אין דרך חזרה. 

 וברור שאני זו שאשמה במצב הזה, אני נתתי לו את האפשרות להתקרב לא שמרתי על עצמי מספיק. 

ובאותו זמן מרחיקה את כולם מעצמי. 

כידי שאוכל לנעול שוב את עצמי. 

לא שווה להיות לידי בתקופה הקרובה. 

בודדים מצליחים להיות איתי בתקופה הזו. 

הבנתי, אני פשוט בת אדם שאוהבת הרס עצמי 

ובעיקר יודעת להרוס כל דבר.

ואין מה לעשות עם זה...

או שכן,  אבל עדיין לא מוכנה להתמודד עם זה.