לפני 6 שנים. 28 בפברואר 2018 בשעה 5:42
מביאה לך את ידי,
ואת מחזיקה אותה כיאלו חייך תלויים בה.
את חוששת ומפחדת מהעתיד הצופה לך.
את חוששת מהלא נודע, הרי את חייבת לדעת כל דבר.
אבל אני, איך שהוא, מביאה לך רוגע.
כשאני לידך את פחות חסרת דאגות.
מלטפת את שיערך הארוך.
מחבקת חזק.
ולוחשת לך: "אל תדאגי פיצית, אני תמיד כאן לצידך"
את מחבקת ומתחילה שוב לבכות.
ואני, מלטפת כל דמעה שנוטפת.
ומנשקת.
ושם איתך,
עד היום הבא.
עד היום שפחדייך לא ישארו בך עוד.
עד היום שתדעי ללכת מבלי לסובב כל יום את הראש אחורה בחרדה.
איתך, עד היום שבו תהיי מספיק אמיצה,
כידי לצעוד לבד,
בשבילי העולם.
🖤
