לפני 6 שנים. 25 במאי 2018 בשעה 18:55
לפעמיים אני נופלת שוב לתהומות השחורות של נשמתי.
לפעמים אני אוהבת לשקוע בהן.
לתת להן להתבטא במילים ובמעשים.
אבל אני כבר לא נותנת להן לנצח.
אני יודעת שרק אני יכולה להציל את עצמי מעצמי.
אני יודעת שכל נפילה כזו מחזקת אותי.
כי למדתי לחיות איתן בשלום.
הוא טוען שאני האדם עם הנפש הכי טהורה שהוא מכיר.
ואני לרוב תוהה היכן הוא רואה את כל הטוהר הזה.
כשאני מסתכלת לתוכי, לתוך הנשמה שלי, אני רואה רק חור שחור שבולע את ליבי.
