ממש קשה לי לעכל, שאנשים נחמדיים אלי.
אני לא יודעת למה, זה כל כך קשה לי.
(ברור שאני יודעת למה, אבל זו לא הפואנטה).
כשאנשים מסויימים עושים בשבילי דברים, שלכם זה נראה כלכך לגיטמי.
נניח כמו -
ללוות אותי לרכבת או לדאוג לי כשהגעתי לבית או שמביאים לי מתנה.
לי קשה לעכל את זה, אני מתכנסת לתוך עצמי וגלגלי המח שלי מתחילים לפעול.
אני גם מאד מתרגשת מהדברים האלו, כי אני לא רגילה להיות בסביבת אנשים טובים.
ובנוסף אני לרוב חושבת שלא מגיע לי כל הטוב הזה ולפעמיים אני הורסת, את זה.
כי למה בעצם מגיע לי להיות. מאושרת?
מה עשיתי בחיים שמגיע לי האושר הזה?
או
מה עשיתי בחיים שמגיע לי הטוב הזה?
כן זה להיות ממש קשה עם עצמך, ולחיות בידיעה מוטעת שלא מגיע לך להיות מאושרת.
לאחרונה אני מנסה כל הזמן להלחם במחשבות האלו, כי הבנתי שהן מחשבות מוטעות.
מותר לי להיות מאושרת
ואני חייבת לשאוף שיהיה לי טוב בחיים האלו.
