זה כל כך כואב, לא להיות לצידך.
עברתי כל כך הרבה כאבים בחיים.
והכאב הזה הכי חזק שיש.
אני מרגישה שעקרו לי חצי מהלב כשאתה לא לצידי.
אני גונבת לך את השמיכות בלילה, ישנה באלכסון ונרדמת לפנייך ועדיין אתה רוצה להיות איתי כל לילה.
אנחנו עוד מעט חודשים יחד וזה מרגיש כאלו אנחנו כבר שנים יחד.
העוצמה הזו כל כך לא הגיונית, אבל ממתי באהבה יש הגיון?
אני אוהבת אותך, אוהבת אותך באמת ובתמים.
אתה האור שלי בקצה מנהרה חשוכה.
אתה האושר היחיד שיש לי בעולם הזה.
החצי שמכיל את כולי ובמיוחד את כל השגעונות שלי.
ככשלחת לי היום את הודעה הזו - "אני לא מוכן לעשות חגים בנפרד יותר"
הייתי כל כך שמחה, כי בהתחלה חשבתי שרק אני מרגישה ככה כשאני לא לצידך.
אבל מתברר שאתה מרגיש בדיוק כמוני.
ההבנה שזה הדדי כל כך משמחת אותי.
לא, שלא חשבתי שזה לא הדדי אבל זה תמיד מקפיץ לך את הלב שהגבר שלך אוהב אותך כמו שאת אוהבת אותו.
הכאב הזה שאני כותבת עכשיו ואתה לא לצידי כידי להעיר סתם הערות שאתה אוהב להעיר לי
מהולות בגעגוע ושמחה,
על זה שאני כל כך ברת מזל,
ברת מזל -
שזכיתי בך ❤️