כשאני מוציאה אנשים מחיי, יש לזה סיבות טובות, בדרכ אלו סיבות שקשורות לאמון שבקשר או שאני לא רואה שאני יכולה ללמוד עוד משהו מהבן שמולי או שפשוט אני יודעת שזה יותר טוב שאני לא אהיה בחייו. (נניח אם האדם מתאהב בי וזה לא הדדי וכו).
אני בטוחה שלצד השני מאד קשה עם זה לפעמיים.
אבל אני שונאת שמתקרבנים ומציגים את זה בצורה כל כך מטומטמת ועצובה. (בעיני).
כל כך קשה לאנשים כיום לכבד את החלטה של האחר, אני שמה לב לזה לאחרונה. כולם שמים את עצמם במרכז ולרגע לא מסתכלים על התמונה המלאה, הם מעדיפים להיות הקורבן בסיפור, מאשר לנסות לצמוח מהדבר שקרה להם.
ולהיות "שומר" מהצד זה לא מכבד בשום אופן את הבקשה שלי בלהתרחק.
ולמה אנשים חושבים שאני צריכה הגנה?! אני למדתי להגן על עצמי.
(ואם כל הכבוד, הגבר שאני כלכך אוהבת, עושה הכל כידי לשמור עלי).
אני שונאת בני אדם שאוהבים להתלונן על מצבם העגום כידי להשיג תשומת לב מסוימת, במקום לנסות למצוא פתרון למצב הזה.
אני פשוט לא יכולה לראות אנשים שאוהבים לרכוב על סיפור של אדם אחר רק בשביל טיפת תשומת לב.
המסקנה בכל זה שאני פשוט שונאת בני אדם (:
שבוע טוב❣️