הוא שם כל הזמן,גם כשאנחנו לא יחד.
הוא הצל של שנינו, ששומר עלינו.
שומר עלינו שלא נאבד את הדרך.
הוא לפעמיים לא רואה את היופי שלו,אבל היופי הזה גורם לי לחולשה,במיוחד באמצע סקס.
יש לו את היופי הפנימי שיוצא החוצה לפעמיים כשהוא לא רוצה.
הגבר שלי תמיד איתי.
בכל בחירה שאני עושה הוא שם מעודד אותי,ומוציא את הטוב שבי.
מקווה שאני עושה את אותו דבר לגביו.
כן, לפעמיים אני קצת חסרת בטחון,לא באהבה שלו אליי,אלא בהרגשה שאני לא עושה לו טוב, אולי.
אני כל כך אוהבת אותו,שזה פסיכי.
אני מתלהבת תמיד שאני רואה אותו,לא משנה שרק בבוקר ראיתי אותו לפני העבודה ועכשיו הוא בא לבקר אותי אחרי העבודה שלו.
אני תמיד אתלהב כשאראה אותו וארצה לקפוץ עליו לחיבוק דוב שאני כל כך אוהבת.
וכל הזמן שהוא אומר לי- "תפסיקי פסיכית אנחנו ליד אנשים",אני יודעת שהוא אוהב את זה.
זה מרגיש לי שאנחנו שנים מכירים,ככה אנחנו מתנהלים בעצם.
יש לי את החשק תמיד לעשות לו טוב,רק כידי לראות את המבט שכבש אותי בפעם הראשונה שראיתי אותו,
את החיוך השובב הזה שגרם לי להרטב וגרם לי להתאהב בגבר הזה שתמיד לצידי.
🖤🖤🖤🖤