לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

אי סדר ,מהומה ,באלגן.

ההמהומה הפרטית שלי,
הבאלגן שלי,
והאי סדר שבתוכי.
הכל נכתב כאן.

תהנו או שלא :)
לפני 5 שנים. 6 בדצמבר 2018 בשעה 13:52

אני זוכרת את עצמי, תמיד כבת אדם מוזרה שלא מתחברת לתכתבי החברה וזה אף פעם לא הפריע לי.

 

אני הבנתי שרוב האוכלסייה של העולם הזה, תעדיף שקר מפני אמת. 

 

אני בת אדם מאד כנה ומאד קשה לי לשחק את המשחק הזה של נשקר בשביל השלום, לא נגיד את האמת כידי שהיא לא תפגע.

לא אני לא כזו, אני אגיד לך את כל מה שאני חושבת עלייך, בפנים גם אם זה  מול מיליון אנשים.

 

זה שאתה תבחר להפגע מזה זה ממש לא הבעייה שלי, אתה יכול לקבל ביקורת בונה, או דעה עלייך. 

 

שאלו אותי אם אי פעם אני מתחרטת על מה שיוצא לי מהפה.. 

 

ואת האמת? שלא, בזכות הפה שלי לא הייתי נמצאת איפה שאני כיום.

 

 

אז אם אתם רוצים בחברתי או בידידותי,תדעו שאני לרוב יאמר לכם מה אני חושבת עליכם לטוב ולרע.

 

ואם זה קשה לכם, אתם יכולים להמנע מלהתקרב אלי. 

זה בסדר חברים באים והולכים, רק חברים טובים נשארים בכל מצב. 

 

 

ועוד דבר, צביעות בעיני זה הדבר הכי חמור שבן אנוש יכול לעשות.

 

 

ועוד דבר חשוב, רובכם כאלו, אז אל תתפלאו שאני לא ידידותית. (: 

 

דרקן ראהל​(נשלט){מית} - הכרתי פעם שלושה אחים,עבדתי איתם. וכל הזמן הם קיללו אחד את השני. כששאלתי מה הקטע הם הסבירו לי שזו אהבה - כל אחד אחר הם היו רוצחים, אבל לאח מותר
לפני 5 שנים
N e l l a​(אחרת) - אשמח שתגיד לי איך זה מתקשר לפוסט שלי/:
קראתי את זה 3 פעמיים ולא הבנתי 😢
לפני 5 שנים
דרקן ראהל​(נשלט){מית} - שחברות נמדדת בדיוק בזה שאת יכולה לפתוח ת'ג'ורה ולחלק ביקורת. אנשים סתם לא יאהבו, עם חברים זה סבבה
לפני 5 שנים
N e l l a​(אחרת) - עכשיו הבנתי חחחח
תודה(:
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י