לפני 5 שנים. 18 בדצמבר 2018 בשעה 12:33
זה מוזר לי קצת,הדבר הזה שאני מרגישה אלייך.
כל יום אני חושבת עלינו ועל מה שאתה גורם לי והבנתי,אתה סוג של מרפא אותי.
אתה מלמד אותי כל יום על עצמי יותר,אתה מלמד אותי שאני יכולה להיות פגיעה תמיד מולך,ושאני צריכה להפסיק כל הזמן לנסות להתגונן.
אני רגילה תמיד להתגונן לא משנה מה המקרה.
אני יודעת שאתה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים,בזכותך אני אט אט הולכת ונעשת עצמאית.
בזכותך אני מתקדמת בלימודים.
אתה העולם שלי.
אתה הגבר שלי ובחיים לא ארצה להחליף אותך.
קראתי משפט יפה איפה שהוא -
"אדם שאין לו צלקות,לא באמת חיי"
וזה נכון, ללא הצלקות שלי לא הייתי כאן כיום.
ואם הייתי פוחדת מהצלקות שלי לא היה לי אותך.
אז אני גאה בצלקות שאני נושאת. והבנתי את זה רק בזכותך.
אז תודה לך אהוב שלי <3