לפני 11 חודשים. 20 בדצמבר 2023 בשעה 7:09
מבלי לחכות שאירגע
״לאט לאט, תני לידך לגלוש מטה״
״יותר לאט״
״עיניים עליי״
כבר מרגישה את הסומק בכל גופי
שפתיים נפוחות
מתנשמת
כבר מרגישה איך הוא שובר אותי
מקלף אותי
שכבה אחר שכבה
של כבוד עצמי
של נסיון לשמור על פאסון
של נסיון לא להתפרק
לא להיראות כל כך נואשת
כל כך depraved
״פתחי את השפתיים עם שתי אצבעות״
״לאט״
אלוהים.
הרעד.
הדגדגן הנפוח
חשוף לאוויר
הרטיבות
ההתכווצויות הלא רצוניות של הכוס
והוא רואה הכל
את כל הצורך
אני מתה
ממבוכה
מחשיפה
מביטים זה בזו
אני נשרפת.
