חסרת אונים

כשסוף סוף יש כאן גבר

שפונה אליי בכבוד

ונראה שמבין עניין

ושמבין את הצרכים שלי

עד שהכל נוזל ממני

כאילו נפרץ סכר

ואז אני בשניות מסתחררת

להתקף בכי ורעב

ושוב מוצאת את עצמי דופקת את עצמי בפראות על רצפת השירותים במשרד

משוועת אליו שיגרד אותי מכאן.