חסרת אונים

בימים האחרונים

מתכתבים איתי כאן המוני גברים,

אבל אחד במיוחד

שנראה שמבין היטיב את הצרכים הייחודיים שלי

והוא מוביל אותי במילותיו

עד הקצה שלי

אבל גם מעבר

הופך אותי לשלולית של צורך

חסרת גבולות

עד שאני כבר נבהלת מעצמי.

וכך,

מצאתי את עצמי אתמול על כיסא הגניקולוג

לבדיקה שגרתית

אחרי התכתבות של יום שלם

עד שכבר הייתי פקעת של צורך לא ממומש

הרופא מכניס פנימה את מכשיר האולטרהסאונד

ואני נאחזת בידיות הכיסא

מנסה להיאחז בשפיות 

ראש זרוק לאחור

שפתיים פעורות

תרתי משמע

והוא מזיין אותי עם המכשיר

בעדינות כל כך

הכל נוטף ומחליק

והוא מזיז אותו בתוכי

מלטף מעת לעת את הנקודה הזאת

בקדמת הנרתיק

כן, הנקודה שעושה לי לראות כוכבים

ואני נאחזת

עד שהוא יוצא

ובדרך עובר איתו על קצה הדגדגן

צרחתי.

בהיתי בו בבהלה

בעיניים בוכיות

של צורך נורא

מתוך התנשמות בלתי נשלטת

לא ידעתי מה לומר

מתוך אפיסת הכוחות

חוץ מ״בבקשה״.