אהוב שלי,
אני יושבת במטוס ורואה סרט.
טרזן.
אני עוקבת אחרי הסיפור... אפילו שזה באנגלית ללא תרגום וכשהם מדברים מהר קצת קשה לי..
עדיין עוקבת.
באיזשהי סצנה הוא מציל אותה!
וכל כך התגעגעתי למגע שלך שהסצנה הזאת גרמה לי להרגיש שאתה טרזן ואני ג'ין שלך.
איך אתה בא מאחורי עם גינוני הקופים שלך, מריח אותי.. .
בודק שאין עליי שאריות של מישהו אחר..
ממשש אותי כדי לוודא שאני שלך, שלמה, מוכנה... מתרגשת לקראתך.
ואז נשברתי.
שלושה שבועות מדי פעם היו התפוצצויות קטנות.. אבל הפעם הרשיתי לעצמי להרגיש את החוסר שלך.
דמיינתי איך אני נפגשת איתך ואתה ממלא אותי.
חודר אליי בכל רובד שקיים.
בכל רובד שבני אדם מכירים בכלל..
הרגשתי ממש איך האיבר שלך ננעץ בי. איך הידיים שלך מלטפות אותי וכמעט חונקות מאהבה.
איך אני נאנחת וכואבת וצורחת את הגעגוע הזה אליך.
איך אני עוד שניה מתפוצצת עליך באורגזמה שגם תפרק ממני כל נשק שטענתי בחודש הזה.
איך אתה ננעץ וחודר.
וחודר יותר עמוק. ואוהב אותי.
ומנשק.
ומעניש אותי שהעזתי ככה לעזוב אותך.
ושוב אוהב. ושוב מנשק...
וחודר לנשמה שלי. ואני בוכה.
יושבת בכיסא הצר שלי במטוס, זזה באי נוחות בכיסא
ובוכה... נשטפת מהמתח הזה.
קמתי לשירותים. הייתי חייבת לפרוק קצת יותר מדמעות
נכנסתי לשם בשביל לבכות. .
הסתכלתי במראה ונזכרתי כמה אתה אוהב את השיער שלי כשהןא פרוע. לא רשמי. לא מתנצל.
רק כמו שהוא אוהב להיות.
איך אתה אוהב לראות אותי כשאני קמה בבוקר. איך אני יפה בעיניך בכל מצב.
הסתכלתי במראה. התישבתי על האסלה. וגמרתי. גמרתי ורציתי לצרוח אבל מה שיצא זה בכי. בכי שהרעיד אותי ורציתי לגמור עוד.
רציתי שתהיה בתוכי. חודר ומלטף ומחבק.
נזכרתי שאני במטוס ואני בכלל באמצע, או לקראת הסוף של הסרט. והנה מישהו דופק בדלת. אז בכיתי עוד קצת, שטפתי ידיים. הסתכלתי על עצמי שוב במראה וחשבתי כמה אני יפה כשאני בוכה.
וכמה אתה אןהב אותי.
ןכמה אני רוצה שעכשיו. הרגע הזה... יישאר לנצח הרגע של שנינו גם כשהיינו כלכך רחוקים.
אני אוהבת אותך אוצר שלי.
