אני פה בבית לבד כול היום הזה, בחדר הקר שבחוץ הגשם לא מפסיק לרדת, ומידי פעם רעמים וברקים מרעידים פה את הקירות. אבל טוב לי, אני מחייכת, מקשיבה למוזיקה שאני אוהבת מדי פעם מציצה בצ'אט, וחם לי מבפנים.
טוב לי כי אני יודעת שטוב לחברי, כי אני יודעת שהם צוחקים ומחיכים ונהנים כול אחד במקומו. וזה מספיק בשבילי.
זה שאני צריכה לשבת פה וללמוד, לא מפריעה לי עוד, כי אני מרגישה את חברי נהנים ואני רגוע. זה הרגשה של שקט שקה לי מאוד להסביר.
זה קשה לי לפעמים אם פתאום למישהו מציק משהוא ואני מרגישה את זה ואז זה מציק לי ואני לא מסוגלת ללמוד, כי זו הרגשה מוזרה של צביטה של משהוא שמעיק שמפריע שיושב ומחרסם מבפנים. אבל עכשיו אני פשוט מרגישה מאין שקט ורוגע כזה שכבר מלא זמן לא הרגשתי. פשוט טוב לי שלחברי טוב אני שמחה שהם שמחים ומאושרת בשבילם.
אז לכול חברי, ואתם יודעים מי אתם. תמשיכו לחייך ולשמוח ולהיות מאושרים ולאהוב.
וגם אם יש רגעי שבירה קטנים על תיתנו להם להשפיע על החיים.
אוהבת אתכם תמיד,
ותמיד פה בשבילכם
Natural
לפני 21 שנים. יום שבת, 25 בדצמבר 2004 בשעה 0:51