לפני 17 שנים. 25 במרץ 2007 בשעה 15:50
בואי לכאן
שבי לידי
אלטף את ראשך
ואקשיב ללמה ואיך
כשארגיש את הבל נשמתך
אדע עד היכן נגעתי בתוכך
הזמן אינו אומר לנו מאום
ונקום מחובקים בבוקר לעוד יום עמום
כשהאור הבוהק ביותר
הוא הרגע העתידי שאני יוצר
שכשאבוא לביתי ואת תחכי
שאוציא את הפלאג לאוויר החופשי