חופשי בעולם

שאנשים שאני מדבר איתם פה בצ'אט חושבים שהתמונה שלי פה היא לא שלי 🤦🏻

שאני לבד בולנטיין.

מחר לפני שנתיים התקלחתי, התלבשתי יפה, התבשמתי, הכנתי סלסלת פיקניק, יצאתי אליה ולקחתי אותה לצ'ארלס קלור אל מול חופי יפו. נכון, היא לא הייתה האחת, אבל התחושה שאני בעל ערך עבור מישהי היה שווה הרבה, וזה מאוד חסר לי.

אנשים סביבי מכירים, יוצאים, נכנסים ויוצאים מזוגיות ואני אוטוטו סוגר כבר שנתיים לבד.

אין יום שאני לא חושב על זה. שאני לא רוצה את זה. מגיע לי את זה.

היו מעט דייטים, התחלתי עם בחורות, קיבלתי מספרים, ומהרבה סיבות שלא נוגעות אליי (או שכן) לא יצא מאלה כלום.

לא פעם אני מרגיש שאני טוב מדי ("Good guy"), ויש בזה משהו שבא בעוכריי. כי זה כביכול משעמם, למרות שאני לא.

ואני מחכה. חיכיתי מבחירה הרבה שנים למערכת היחסים הראשונה שלי. הרבה זמן לסקס הראשון שלי. ועכשיו אני מחכה כבר שנתיים לקשר הבא שלי, וכשמגיע הולנטיין הרצון הזה מגיע לשיא. כי למה יש כ"כ הרבה גברים שהולכים מחר לעשות את מה שעשיתי מחר לפני שנתיים ואף אחד מהם הוא לא אני?

מיסים

מוות

חדר אמת או חובה בצ'אט

הבעיה הכי גדולה שלי עם נשים היא שאני אדם נחמד. כזה שמדבר בצורה מנומסת, דואגת, אכפתית וגם מחייך הרבה.

מסיבה שלא ברורה לי זה הוריד לבחורות שרציתי ושהייתי איתן באינטראקציה, כשדווקא אלה שלא ממש רציתי ולכן לא ממש שמתי עליהן ממש רצו אותי.

נשים, למה אתן כאלה מעצבנות?

אתמול בשיחה עם המאץ' בטינדר היא הראתה לי כמה לייקים, התאמות והודעות יש לה, כנראה כדי לגרום לי לקנא.

איך אפשר להיות מספיק סבלני כלפי כל המבחר הזה כדי למצוא מביניהם את מה שהכי מדויק מבלי לפספס אותו?

למרות ההנאה שבחיזור ובכמות הגדולה, מבחר גדול זה על הפנים ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת

החיים של כולנו השתנו לחלוטין 💔

אני לא חושב שהיא דמיינה או חשבה על זה בכלל, אבל "יהיה טוב" של יסמין מועלם הפך לפסקול של המלחמה

היי לכולם,

אני מבקש מכל מי שיכול לשלוח לי קישורים לסרטוני עדות של ניצולים מהטבח של שבת האחרונה/כתבים זרים שמתארים את הזוועות מהיישובים/כל סרטון שיכול לסייע במאמצי ההסברה על מנת שאוכל להפיק כתוביות על הסרטונים ולשגר ברחבי הרשת.

עזרתכם הקטנה היא סיוע עצום במאמץ ההסברתי אל מול אנשים רבים שפשוט מכחישים את רצח האזרחים ואונס הנשים. 

פה או בדיאם שלי 🫶🙏🇮🇱

אני מאוד מתלבט האם לשלוח הודעה לאקסית שלי ולשאול לשלומה. אני יודע שיש לה אח חייל ושהיא הייתה בזמנו בצבא בתפקיד במחלקת נפגעים וייתכן והיא במילואים/מכירה אנשים שנרצחו.

היינו יחד חצי שנה מהממת ונפרדנו בטוב ובכאב של שנינו. מאז שנפרדנו לפני שנה וחצי לא התראינו אפילו פעם אחת. היא כן שלחה לי ברכת יום הולדת באפריל האחרון ואני כבר לא שלחתי לה ברכה חודשיים אח"כ.

חשוב לי לציין שהיה לי קשה להוציא אותה מהראש ולהסתכל הלאה וזה לקח זמן רב מאוד (בטח ביחס לתקופה הקצרה יחסית שהיינו יחד.

אשמח לשמוע את דעתכם

זה מקסים הרבה יותר לתת להם יד מבלי לפרסם ברשתות שנתת