מאז שאני זוכר את עצמי או יותר נכון מאז שגילי היה דו ספרתי אני זוכר שנמשכתי לדברים שאני לא יודע אפילו איך לקרוא להם.
בתור ילד עם הפריווילגיה של טלוויזיה ומחשב בחדר אני זוכר שהייתי מתחכך על הסדין במיטה עם איבר המין שלי הרבה לפני שידעתי מה זה אוננות.
אני אפילו לא יודע להצביע על נקודה בזמן שממנה זה החל אני רק זוכר שהייתי מכתים סדינים באופן כרוני עם נוזל לא ברור שהיה נשפך אחרי חיכוך איבר המין על המיטה לנוכח
מראה שאז היה מגרה אותי.
זה לא היה חייב להיות משהו שקשור לעולם הפורנו אני זוכר שבתור ילד תמיד נמשכתי לכפות רגליים (כן גם לשולטים יכול להיות פוט פטיש) וזה מאוד גירה אותי.
אני זוכר שהייתי לימים משפשף את איבר מיני על המיטה כשאני צופה בערוץ הקניות ומחכה שהדוגמנית שלהם תשכב על המיטה או על איזה כורסה נוחה ואולי נעלי העקב שלה יכנסו אל הפריים ואני אוכל לאונן עליהן, אני זוכר שבערוצים של המבוגרים בשעות היום היו תמונות של נשים בלבוש מינימלי וגם הם היו "חומר למחשבה" ומשם לערוץ 67 ערוץ האופנה ואגו בלילה אחרי שכולם ישנים.
הדברים שכתבתי קראו בתחילת הילדות שלי אבל מה שלדעתי היה רגע שידעתי שבו אני שייך לכלוב ולעולם הזה הוא קרה עוד לפני בילדות המקודמת שלי, אני זוכר את הסרט נסיך מצרים המצויר, ויש שם סצנה שמוליכים מישהי קשורה שהיידים שלה צמודות והגבר שמוליך אותך רכוב על גמל והיא מתהלכת קשורה וחסרת אונים מאחוריו, אני לא יודע להסביר למה אבל זה גירה אותי באופן שלא הכרתי קודם לכן.
ומאז בכל סצנה בסרט שקושרים לאישה סרט על העיניים אני מתגרה בצורה לא ברורה.
כל הקדמה שלי היא בעצם כדי להציג את המדרון החלקלק שבצריכת פורנו, אני לא מתייחס כמובן לאנשים חזקים שיודעים לעשות את זה באופן מידתי ונכון.
אלא לאנשים כמוני שהחיים שלהם היו אולי טיפה קשים מדי בשבילם בנקודת זמן כלשהי והם היו חייבים בריחה, משהו שיתן דלק למוח, בוסט של אנדורפינים שיתנו לך להרגיש שאתה עדיין מרגיש למרות כל העצב הכאוס והבלגן שמסביב. בתקופת ההתחלה האוננות הרגישה כמו אי בודד בים של כרישים אך לאט לאט האי הזה הלך וקטן עד שהפך לחור שחור שבולע איתו את כל הזמן האנרגיה והמוטיבציה שיש לי.
אני יודע שאומרים שכאשר משתפים אחרים עם הבעיה זה סוג של להכיר בבעיה ולדבר על הדברים יכול לעזור ולחזק אותנו,
כמו שנוצרים הולכים לכומר לוידוי או מטופל הולך לפסיכולוגית או כל הקבוצות תמיכה למיניהם שבהם מדברים על הדברים.
אז בין אם אף אחד לא יקרא את זה אי פעם או אם זה יעזור לעוד אנשים אחרים שנמצאים במצב שלי אני הולך לשתף פה כל דבר שקשור להתמכרות שלי לפורנו לנזקים שזה גרם, ומזמין אחרים/ות לשתף פה ולהגיד האם הם גם במצב הזה או האם הם/ן היו במצב הזה והצליחו להיחלץ.
ניסיתי הרבה דברים, כדי להרחיק את עצמי מעולם הפורנוגרפיה
ניסיתי להעמיס על עצמי אינספור משימות בכל יום כדי שלא תישאר לי אפילו דקה פנויה "למעוד" ניסיתי להיצמד לדת ולהגיד לעצמי שאני חוטא כאשר אני מבזבז זרע לבטלה ניסיתי אפילו לספר לעצמי שאולי זה יפגע לי בפוריות הכל בשם הרצון להפסיק להיות תלותי, אבל כמו כל התמכרות קשה הדרכים הללו כשלו.
אבל ההתמכרות נעשתה כל כך קשה שהייתי מוכן להפסיד שעה שינה בלילה של שעתיים שינה רק בשביל לספק את "המנה" היומית.
מצאתי את עצמי מגיעה למודעה בטעות שמנסים למכור לי סוג של שיטה שאמורה לעזור לי להיגמל אבל בנקודת הזמן בחיים שלי אני לא יכול להרשות לעצמי להוציא את סכומי הכסף שהם דורשים.
מצד שני הפורנו הוא כמו עוגן שמושך אותי למטה מהצלחה ושגשוג ואני חייב להיפטר ממנו,
אני רעב להצליח ולטרוף את החיים האלה ואת מה שיש להם להציע.
לכן אני הולך לשתף פה הכל מהכל ולנצל את הפלטפורמה הזאת, אתם הולכים להיות הפסיכולוגית שלי ואני המטופל שלכם
אם אצליח לעזור לאדם אחד נוסף מלבדי הזמן וההשקעה היו שווים את הכתיבה, כמובן שזהו חלק ראשון ויגיעו עוד בהמשך
כמו בכל גמילה טובה הכל צריך להיות הדרגתי :)
