על הברכיים? אני????
מתחננת שלא ילך..מביטה מלמטה.. על הברכיים..הרצפה קרה וגם קצת רטובה מהגשם.. רגע לא אמרנו שפומביות זה גבול ??
אני לא יודעת, משהו בו עושה לי נעים.
השיחות מתארכות מיום ליום, הוא שומע פרטים עליי, על המשפחה , על הרצונות שלי, אני שואלת גם, שומעת סיפורים.
מהרגע שהבנתי שכן אומנם יש בי את הרצון לשלוט וזה עושה לי חם ונעים בין הירכיים, הישלטות היא הפנטזיה בהא הידיעה .
בית קפה פגישה ראשונה:
נכנסתי, התיישבתי, סוקרת במבט את יושבי בית הקפה, גיליתי שאני מכירה שם מישהו ונתקפתי חרדות ומה אם ? ומה יהיה ?
ואז הוא נכנס.
הוא זיהה אותי בשניות, ישבתי מול הכניסה כדי לא לפספס אף תזוזה, הוא התיישב, ישבתי מולו מאובנת, היה קשה לי לבטא את מחשבותיי במילים, מיליון וחמש דברים רצו לי בראש בעת ובעונה אחת אבל דבר אחד לא פיספסתי - יש לו מבט טוב בעיניים.
השיחה מתחילה להתגלגל, צוחקים טיפה, משתעשעים במטבעות לשון, המלצרית מגיעה ולוקחת הזמנה.
נגיעה ראשונה מלטפת לי את כף היד . המגע כל כך טוב. טעון חשמל. מהפנט ממש. לא יכולה שלא להביט בעיניו ופשוט לטבוע . לפתע זה נראה כאילו אנחנו על שולחן בודד במדבר, אין אף אחד מסביבנו. הוא מנתק מגע .
החשמל נחלש..אבל האור בעיני מנצנץ כמו מגדלור הבוהק למרחקים באפילה.
החשבון מגיע והוא מוכיח לי שוב עד כמה הוא טוב.
יוצאים החוצה..
תחושה של פרק חדש מתחילה בחיי.
על מה שהיה היום - עוד אין לי מילים לתאר.
מוקסמת המשכנו ללכת ברחוב עד שהגענו לאוטו שלי..
קצת קשה לי לתאר את ההמשך כי אני עדיין מעכלת..
אבל ההרגשה נשארה ועודנה - מחושמלת ומוקסמת.
אני לא אקרא לך אדוני כי אני יודעת שאתה לא אוהב את זה - אבל כן אומר.. תודה, על מה שאתה, על מה שגרמת לי להרגיש.
לפני 19 שנים. 12 במרץ 2005 בשעה 23:36