סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 6 שנים. יום שני, 12 באוקטובר 2020 בשעה 3:36

אז מדי פעם אני פותחת את הפרופיל שלו.

זה מכמה סיבות.

 

אחת מהן כי, בתור סאבית, אני בגבולות שלו בכלל.

וזה מחייך אותי. 

 

נוספת היא שהוא לא כותב הרבה. ואני אוהבת שהוא כותב (אוהבת מילה כתובה בכללותה), אז מדי פעם אני עוברת על הבלוג שלו, ועל הפרופיל.

 

כך עשיתי גם היום בבוקר.

אז תארו לכם את ההפתעה שלי שראיתי את זה-

 

 

 

עכשיו הוא?

לא אמר כלום :)

לא רמז. 

לא ציין.

 

אבל לבטח הוא ציפה את ההפתעה,

והחיוך,

והברק בעיניים שלי היום. :)

 

 

נ.ב.

חלאס עם להתחיל איתי.

כי אני חופרת לו!

וגם כי זה כל כך חסר טעם. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י