יומן מסע

הוא שואל אותי במרפסת ביתינו,

על סיגריה וקפה,

בשעות הערב המאוחרות של יום שישי.

כי אני טווס, אהוב שלי,

כי אחרי שנים של רעב והקטנה של צרכים שבי,

טוב לי שטוב לי,

טוב לי שאתה אוהב אותי מספיק כדי לתת לי,

וטוב לי שכל העולם העולם ידע שטוב לי.

טוב לי להתגאות בנו , אדוני,

טוב לי הטירוף שלך.

הוא מכניע אותי ומכנס אותי לעיסה הזו שאני הופכת להיות ביום המחורת.

לבחורה אחרת כלפיך.

כלפי הסביבה.

כלפי עצמי.

תודה.