יומן מסע

יש לי כל כך הרבה להודות עליו לאחרונה בחיים.

כל כך , כל כך הרבה.

יש לי את האהבות הקטנות שממלאות את החיים שלי בשמחת חיים ואתגר ומשמעות ובכיף אמיתי ונקי. עליכם אני מודה.

כולנו בריאים. טפו טפו. ועל כך אני מודה.

יש לי חברות טובות. ממש ממש טובות. באש ובמים כזה. לא משנה מה קורה בחיים. תומכות ואוהבות תמיד. ועל כך אני מודה.

יש לי פרנסה טובה - שהיא גם מעניינת וגם משמעותית, ולאחרונה היא משמעותית במיוחד, תובענית ומתגמלת, גם במישור הנפשי. ועל כך אני מודה.

יש לי חברות ועומק וחיבוק ואוזן ונוכחות שלך בחיים שלי. ואתה יקר לי המונים. ועל כך אני מודה (לך).

יש לי אותך בחיים שלי. יש לי בדסמ ויש לי עניין ויש לי פורקן ויש מילוי צרכים הדדי, במקום יציב נטול מרדף, במקום בו אפשר להעמיק ולחקור וגם להנות ולברוח מהשגרה. ועל כך אני מודה.

ויש לי ניצחונות. 

ענקיים ממש בכל קנה מידה, וכנים ומשני חוקי משחק.

למרות כל מי שאמר לי לוותר, ולהכנע לדרישות המערכת.

למרות שזה לקח זמן , ואיבדתי את כל האמונה בדרך.

למרות המכשולים..

התחלתי את גיל 40 שלי בדמעות נוראיות . בתחושת אובדן קשה,

וזה רק משתפר ומשתפר מאז.

אני מקווה שישאר כך.

כיף לי ואני לא רןצה לשנות דבר.

Thank you frailty

Thank you consequence

Thank you, thank you silence