יומן מסע

יש לי שקט בנשמה בחיבוקים הארוכיכ של הלילה.

בהם אין בי פשרות.

הידעת? גודל החיבוק חשוב יותר מגודלו של זין. 

זין גדול זה כיף וממלא ומשפריץ וזין קטן זה אנאלי משגע מארגזם,

אבל שום דבר, ממש כלום על גבי שום דבר, לא משתווה לגודלו של החיבוק.

בעיקר אם הוא בלילה.

הפסקתי להאמין למילים, אתה מבין?

כי כל המבוגרים שהיו בחיי? הם כולם כשלו.

חלקם היו אמורים להיות שם מכח הביולוגיה, והם לא היו.

וחלק הבטיחו ואמרו מילים שלא שוות הרבה.

אז הפסקתי להאמין למילים.

זה לא שהפכתי מרירה או כועסת. לא. ליבי עדין רחב ואופטימי ופתוח ומחבק. 

ליבי עדין ליבי, ואף גדול יותר. כי הלב הוא השריר הגדול שלנו. וכשריר נקרע , לאחר שהוא מבריא הוא גדל.

הלב שלי לא שונה.

ובגלל שהוא גדל- דווקא לחיבוקים בלילה אני עדין מאמינה. גוף אל גוף. קרוב קרוב.

אז אל תגיד לי כלום כי גם ככה אני לא מאמינה לך.  ולא אמין. 

הלב רחב אבל בלוטת האמון בתקופת הבראה. 

אל תגיד כלום. תצמד אלי חזק חזק בלילה, כשקר. 

רגע אחרי, שסיימת לזיין אותי כהוגן.