יומן מסע

מתפתח לי חום בין הרגליים. בבוקר.

הדגדגן זועק אלי קולות. 

צורך מהול בחרמנות משטלת עלי ואני לא יכולה לחשוב על יותר מדי מעבר לזה.

הדימיון שלי, מהול מזיכרונות מתקופות שונות מהעבר מציף אותי. 

זעקות, אנחות, גניחות, צחוק, וזיק עיניים.

ובא לי עוד מזה. 

כזה.

שונה.

דומה.

אחר.

מדויק.

נושמת את צורך שלי פנימה. 

שומרת אותו.

לך.

ולי.

ולנו.

להקלה.

מתגעגעת ללכת לישון בחיבוק,

ולהתעורר עם לקיחה שלו את הגוף שלי, מבלי לשאול.

לאטרף שניתן להגיע אליו משייכות.

מתגעגעת לאהוב.