יומן מסע

קמתי עם חשק שמזמן לא היה לי.

לא מתוך קושי נפשי ורצון להתמודדות, אלא דווקא מתוך חדווה וחיוך ורצון למשחקיות וחיות.

לקשירות,

ולחוסר אונים,

ולחדירות בריתוק,

ולאורגזמה חזקה, שמקורה במניעה,

ולנשיקות רכות לצד זיעה קרה ממאמץ,

ולחיבוקים חמים מאחור, אחרי מכות צורבות של שוט,

ולדמעות של עונג ממאמץ,

ולמילים חמות לצד מילים קרות. 

לדיסוננס.

קמתי עם געגוע למה שהייתי פעם.

ואולי עוד ישוב.