צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 3 שנים. יום רביעי, 11 באוקטובר 2023 בשעה 12:29

מי מאיתנו היה עושה ניתוח מח, או ניתוח לב , עם סטודנט שנה א בלימודי רפואה? 

אף אחד? נכון. מסכימה איתכם.

 

אז למה כולנו מסכימים לנהל מלחמה עם מי שלא היה בצבא ואין לו שום ניסיון צבאי? 

 

כתושבת הדרום, שהיא אומנם לא קו ראשון לעזה, אבל מאוד מאוד קרוב לזה-

אני אומרת לכם-

אין מדינה.

 

יש הרבה תושבים טובים- שמתנדבים, שמגיעים למילואים גם כשלא מבקשים מהם, שמתנדבים לשמור על ישוביהם עם הנשק האישי האזרחי שלהם, שמתנדבים בעמותות וחמ"לים, שמסיעים ומארגנים, ואפילו שמעתי על אזרחים שעוזרים בפינוי גופות.

כן כן.

מה ששמעתם. 

 

כי ככה זה. כשאין מדינה.

 

ואל תספרו לי סיפורים על ימין ועל שמאל. זה לא קיים וזה לא קיים והכל רק איטרס אישי.

 

לא מעניין אותי לא סמוטריץ ולא בן גביר שמענין אותם רק שלא ימדרו אותם,  וגם לא גנץ שמוכן להכנס רק אם הם לא יהיו.

וגם לא ביבי שכל מה שמעניין אותן זה השרדותו הפוליטית יום אחרי. 

ואני כבר לא מדברת על הסיעות החרדיות שהשתתקו פתאום לגמרי.  

האחד לא יותר טוב מהשני או השלישי או הרביעי או ה 64 בממשלה או ה 120 בכנסת.

 

אין מדינה. 

פשוט אין.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י