יומן מסע

מצב הרוח שלי מקפץ כמו משחק של ילדה קטנה עם שתי צמות שמנתרת בין 2 חבלים. 

כשאני עם חברים או עם הילדים או עם אנשים אהובים ואוהבים אז אני בסדר. יחסית. אני אפילו מצליחה לחייך לפעמים. גם קצת לצחוק. 

כשאני עסוקה בלקדם דברים שחשובים לי- אישית או ציבורית, בתחומי ביטחון ועזרה- אני בסדר.

כשאני לבד המח שלי נודד לזכרונות איתם.

למגע שלו. ולרכות שלו. ולקול שלו. ולריח שלו. 

הוא נודד למגע שלה. ולרכות שלה. ולקול שלה. ולריח שלה. 

ש. וש.

לשמחת חיים,

לאינטליגנציה הריגשית הגבוהה במיוחד,

להכלה,

לחיוך,

לתחושת הקבלה.

בדיחות בקבוצה בווטסאפ.

לרצינות.

יש אנשים שנוגעים בך מרגע היכרות הראשון. 

הם כל מיוחדים, שהם מותירים בך חותם וגעגוע עמוק.

הם משאירים סימנים מעצמם בכל מיני פינות בחיים שלך. פתאום אתה מגלה, שכך או כך הכרת אותם בעוד דרכים. בעוד מסלולים. תמונות החיוך שלהם מביטות בך ממקומות שכלל לא ציפית. 

מביטים בך ומכווצים לך את הלב.

בלויה שלכם, התלמידה שלך סיפרה עליך, ואף מילה שלה לא הפתיעה אותי. ויכולתי ממש לראותך אותך נוהג כך, מדבר כך, בסיפורים שהיא סיפרה.

ואת? כשחבר ילדות שלך הקריא את מה שאת כתבת על עצמך, בדיוק רב כל כך, אי אפשר היה שלא לראותך רושמת את הדברים האלה על עצמך. ילדה של אור ומוזיקה.

אני מתגעגעת אליהם. ואיך שהרגשתי במחיצתם. ואני מתגעגעת למה שקבענו ונגנב מאיתנו מלממש. 

לתאריך שנקבע לי ביומן, שכבר עבר.

ואני כועסת שהוא נגנב מאיתנו. 

ואני כועסת שהוא נגנב מעוד הרבה אנשים כמוני וכמוכם. 

קרובים יותר.

קרובים פחות.

זה בכלל לא משנה.

אני כועסת כל הזמן.

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. [הקהל עונה ״אמן״]

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. [אמן]

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

[אמן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא]

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. [אמן]

לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]