סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 5 חודשים. 5 ביוני 2024 בשעה 3:31

מה זה אושר?

הוא טוען שזה רגעים קטנים על פני מרחב של זמן. שאושר זה תמיד 'לפרקים'.


אני לא מסכימה.
בעיני אושר זה יישות מתמשכת גם אם יש איים של אי -אושר בתוך אותה ההתמשכות. איים של קושי והתמודדות. אושר זה מכלול.

 

אבל אפשר להגדיר אושר גם כהתקדמות.

אנחנו מרגישים סיפוק (אושר) מקצועי כשאנחנו מתקדמים. כשמעריכים אותו ורואים אותנו מספיק כדי לקדם, בתפקיד או בשכר.

אנחנו מרגישים סיפוק ואושר כשאנחנו משיגים משהו גדול, שהוא אתגר- למשל תואר, למשל דירה, למשל לרדת 20 קילו, למשל לסגור חוב ישן ועמוק.

ההתקדמות, ההשגים, הם אלו שגורמים לנו לאושר. ואלו הן הריצות לטווח הארוך, המאתגרות ביותר,  שעושות לנו את האושר הכי עמוק.

 

אנחנו , אני ואתה, לא שונים.

מערכת היחסים שלנו, גורמת לנו אושר בגלל שהיא מתקדמת. בגלל שהיא בתנועה. ובגלל שאנחנו שומרים עליה. ודואגים לה.

בגלל ההקשבה והקשב ההדדיים.

והרצון של שנינו להעמיק, ולפתח אינטמיות עמוקה יותר.

בגלל שזו מערכת יחסים שחשובה לנו.

אתה שומר עליה וזה עושה לי אושר.
אני מבטיחה לך שאני שומרת עליה לא פחות ומקווה שזה עושה לך אושר גם.

 

זה, וגם רגעים קטנים כאלה, קצת לפני שנרדמת אתמול.

צחוק ואונס קשוח של חורים רעבים ושוב צחוק.
כאב והתגברות.
הכלה וחיבוק.
אושר.

 

מזל טוב בייבי.
(לא. לא נתחיל לספור מחדש.)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י