בדירה החדשה שלי צריך לתלות ג'מבו עם סוף מעוגל מעל המיטה. ואז אפשר להביא חגורת בטיחות כזו שמשתמשים בה לאבטחה בסנפלינג ולהשתמש ברצועות ראצ'ט על מנת לעלות את פלג הגוף האמצעי למעלה, ואז, כשהוא למעלה, לחבר כל גפה לכל קצה אחר במיטה עם חבל. אפשר עם פנים כלפי התקרה או עם פנים כלפי המיטה. אפשר גם לגוון.
יש לי אפילו מהיכן להביא ריתמה כזו, ולשנינו יש ראצ'טים זמינים.
זו המחשבה שעוברת לי בראש אחרי סשן החיבוק הבדסמי שהוא העביר אותי. אני כל כך אוהבת חוסר אונים שבעיני זה חיבוק. לא פחות.
אז אני שוכבת שם ונוחתת אחרי אורגזמה אימתנית, וחושבת על המימוש של הקונסטרוקציה הזו שהוא תכלס בכלל לא בשמים. סספנשיין נטול שיבארי. (ולא זה לא זלזול בכל אוהבי השיבארי).
ואם נניח, נתקין 2 ברגי ג'מבו מעוגלים, ולא רק אחד, במרחק של כ 60 סמ זה מזה, אפשר יהיה להרים, באותו האופן בדיוק, גם את שני הרגליים.
זה אפילו בטיחותי . מעל המיטה.
כמות המשחקים החדשים שזה יאפשר מחייכת אותי.
אני חולקת איתו את הרעיון.
"מעניין". הוא אומר.
ואותי רק מעניין אם זה מעניין כזה של חכי חכי תגיעי אלי הביתה איזה יום ותגלי ג'מבו חדש על התקרה, או שזה מעניין כזה של שוב היא מפטפטת שטויות של שיכורה בהשפעות חומרים חיצונים. (אנדורפינים כמובן. אלא מה)
אני והרעיונות שלי.
מאז שמוחי רקח את הרעיון הזה אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר אחר, מלבד איך אני מממשת את זה.
עוד כמה ימים יש לי בבית איש מקצוע שאמור לתלות לי ארון עליון במטבח.
שוקלת לבקש ממנו.
מצחיק לחשוב על השיחה הזו
"שומע, איש מקצוע , אני צריכה 2 ברגי ג'מבו בתקרה. אל תשאל, אז לא אצטרך לספר לך שקרים"