יומן מסע

1. אתונה זה סוג של חיפה תחתית, רק הרבה יותר גדול. 

2. אומנם אין לגברים חלוקת קשב, אבל אם זה תוך כדי נהיגה, הוא יכול גם להעביר הילוך ידני, גם לקרוא מפה, גם לקקלל את הנהג לפניו שחתך אותו, וגם ללטף לי את הירך תוך כדי.

3. באקרופוליס , מסמנים חלק מהקובצות שיש להם מדריך עם מדבקה צהובה. מזל שכל ההומור השחור שלו היה בעברית. אחרת הצחוק המתגלגל שלי היה הופך לבכי מבוכה. 

4. להקשיב לוויז באתונה זה כמו לעשות שיעור זום באלגברה- צאו ימינה ברחוב למדא, תמשיכו ישר ברחוב גמא.  בכיכר בטא תיצאו ביציאה השלישית. 

5. ייונים הם לא אירופאים. הדבר האירופאי היחיד בהם זו הגיאוגרפיה הפיסית.

6.לא חכם לעלות בבוקר את האקרופוליס, ובערב ללכת להופעה כשהכרטיס שלך בעמידה. פאקינג לא חכם. 

7. H לקח אותי לאט ובעקשנות לכיון הבמה עד שהיינו שורה שניה. לשמוע מטאליקה משורה שניה זו חויה שנשארת. 

8. חיוך גדול מקנה מתנות קטנות וחמודות מאנשים שאתה לא מצפה מהם למתנות שכאלה. אה כן, וככה אתה מקבל מפרט של מטאליקה מהצוות שמסתובב קרוב לבמה.

9. לא שמעתם כלום עד ששמעתם מטאליקה עושים מוזיקה יוונית.  מטאליקה סטייל. יאסו

10. לא ראיתם שום דבר עד שראיתם 90 אלף איש עושים גל באצטדיון

צריך קצת בדסמ לפני הסוף, לא?

 אין כמו לקבל זין בתחת על יבש, בבית מלון , על הבוקר. אין כמו לצעוק "לא לא לא", ולתפתל בניסיונות עקרים לברוח מהפילוח החד.  להרגיש את הריסון שלו, וההתעלמות.

כל זה בבית מלון מלא ישראל שללא כל ספק מבינים את משמעות המילה "לא".

זה כיף לדעת שהוא יודע מתי ואיך לעצור כשצריך, ושהוא סומך עלי בעניין הזה לא פחות משאני סומכת עליו.