לפני 9 שנים. יום שבת, 17 בספטמבר 2016 בשעה 18:29
רעש לי.
אני מרגישה את זה בגוף שלי.
את הצורך.
את הרעבתנות.
זה לא הרעב הרגיל.
זה זעקה.
זה החלק הזה שהופך את זה מסקס לבדסמ.
זה הזדקקות.
ורק אתה יודע להשקיט את זה.
רק אתה יודע לאזן את זה.
רק אתה יודע את המינון הנכון, המדויק והכירורגי בין מה שאני צריכה ומה שאני רוצה.
אני יורדת על 4 לפניך, אדוני.
לא כי אני חלשה.
אני יורדת על 4, דום, כי זו דרכי לבקש.
לבקש להיות.
לבקש להתאמץ.
לבקש לכאוב.
זה מרגיש לי נכון שם.
למרגלותיך.
קח את שוטך, דום.
אך תן לי גם נשיקותיך,
לפף את החבלים סביבי, דום
אך תן לי גם את חיבוקך,
וחדור אלי.
חדור אל גופי ואל נישמתי כמו שאף אחד לא עשה לפניך.
עמוק יותר.
לאט יותר.
כבוש.
הינני מתחננת בפניך, דום.
מתגעגעת.
בבקשה.