לפני 7 שנים. 6 באוקטובר 2016 בשעה 22:57
לא עומדת במשימה.
כלומר היא מבצעת, בוודאי שכן.
והיא עושה את מה שהיא אמורה לעשות. בטח.
והיא מתאמצת.
והיא חלילה לא אומרת שום מילת ביטחון. לא כי היא לא מסוגלת אלא כי אין צורך.
יש משהו מהותי יותר באי עמידה במשימה בעיניה עצמה.
אבל למה בגוף שלישי בעצם?
אני לא עשיתי מספיק טוב.
אני לא מספיק טובה לך.
כשהסאבית שבי מעבירה ביקורת על עצמה,
במקום הכי נמוך שלה,
זה לא "קשה"
זה לא "מאתגר"
זה שובר.
אותי
מבפנים.
וזה לא כל כך מפליא. כי בעצם בכל תחום אחר בחיי אני בוחנת עצמי שבעתיים. וגם שם אני אף פעם לא מרוצה מעצמי.
בעולם מושלם היית מחבק אותי עכשיו.
מצליף בי.
גם זה יקרה.
עוד קצת.
כשסאבית לא עומדת במשימה שלה. לא מגיע לה עולם מושלם במיידי.
היא קודם צריכה ללמוד לקבל.
איך?
