בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 10 שנים. יום שבת, 22 באוקטובר 2016 בשעה 18:47

ויש ימים כמו היום,  שרעבה אליך במיוחד. 

זה מין רעב מאכל כזה. כמו סודה קאוסטית. כמו אקומוניקה פגה תוקף משנת 2007.

רעב שאוכל מה שיש בדרכו. אכזרי.

 

בימים האלה המח מנזיל אותי. 

מרטיב אותי מכל הכיוונים. ואני מטפטפת למטה וגם עוברת מטפורפוזה. 

משנה צורה.

מבחורה רגילה אני הופכת לבליל, לעיסה, לתערובת שגועשת וגולשת למקום אחד. 

 

תחתיך. 

 

ואין לי מרגוע. 

 

בנקודות הרתיחה אני הופכת למאוננת מקלדת. מגלה את משמעות המושג. כמה מיילים כתבתי? וואלה הפסקתי לספור. 

 

ורק מחכה. 

מבקשת

מתחננת על בירכי. 

 

בבקשה אדוני.

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י