בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 10 שנים. יום שישי, 11 בנובמבר 2016 בשעה 10:40

אוווח. 

כשיוצא לנו רגע יחד,

בבועה שלנו,

כך סתם באמצע היום זה פשוט אווח. 

 

אני כל כך שלך אדוני

הגוף שלי מנגן למנגינה שאתה מלחין

מלודיה של גניחות 

של זעקות

של עונג טהור.

 

רוכנת על בירכיי, אדוני. 

גם כשהתחת מורם וצריבת השוט מאדימה בי סימנים בנפשי, ממלאת אותי. 

 

גם שאתה מפלח אותי מאחורה. 

חודר בי,

תובע בעלות על כל כולי. 

הרעב שלך מורגש ואין בי אלא אושר לתת לו מענה. כשאתה גומר בתוכי. 

 

ואני עדין על בירכי. 

על בירכי מולך, אדוני.

על בירכי כי זהו מקומי. 

תחתיך.

 

פעם, ממש מזמן, אמרתי לך שאני הרבה יותר bd ו-ds מאשר sm .

אבל יש בי m. וככל שעובר הזמן הולך וגובר בי הצורך . ואין מנוס מלהודות שחלקו גדול ממה שנראה לי תחילה. הרבה יותר גדול. ורק אתה ראית עד כמה הוא טמון בתוכי. רק אתה ידעת לשחררו. 

ותודה לך על ה-s המשלים לו,  שאתה נותן לי מתנה. 

 

לסיום,

זוהי הפעם האחרונה שבה הייתי על הרגליים עד שזמנינו בצימר תם. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י