אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 9 שנים. יום רביעי, 30 באוגוסט 2017 בשעה 4:40

יש בי חשק לכתוב לך.

אי שקט פנימי כזה שנוצר מגעגע פיסי.

מכמיהה.

מרצון שלא מוצא מנוח- להיטיב אתך.

מעיסה שמבעבעת בתוכי ומחפשת להישפך ממני החוצה.

רותחת בי. צורבת כל אשר בדרכה.

 

מגיע לך את הפואטיקה הכי יפה שניתן לכתוב. את השירה המהממת ביותר.

אבל דווקא הפוסט הזה לא יהיה ארוך ומשתפך.

 

זה פוסט קצר.

לכתוב געגוע.

לכתוב תשוקה.

לכתוב צורך.

 

בך.

 

להיות שלך. להיות סאבית. ילדה. נשלטת.

להיות עבורך.

לחשוב עליך. בלעדית ולגמרי , לבוא נקייה ללא ציפיות.

ולסמוך עליך, שאתה כבר תחשוב עלי.

ולשחרר.

 

אני שלך אדוני. ואני צריכה אותך.

צריכה כל אשר שתחליט שיהיה, כל אשר תחליט שאהיה.

סומכת. בוטחת. ורעבה.

 

בוקר של געגוע

}{

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י