יומן מסע

אני תוהה.

אם אני אכתוב שאני מתגעגעת אליך  מספיק פעמים-

זה ימלא את הר החוסר שיש לי בנשמה?

ייקל על קשיי הנשימה?

הנני ילדה אבודה, המתהלכת בהמון מלא אנשים ומחפשת אחרי אבא.

מחפשת אותך, אדוני.

אבא קשוח, חכם, חזק, יודע, מכיל, מלטף.

אני לא בוכה.

מה פתאום. אני הרי ילדה גדולה.

אבל אני מחפשת בטירוף. מביטה לכל הצדדים, שמא אפספס. 

הדמעות חונקות לי את הגרון.

אבל הן כלואות בפנים.

רק אתה יכול להוציא אותן לחופשי.

אז אני מחפשת אותך.

כי זה מה שליבי רוצה.

כי לזה נפשי כמהה.

כי הגעגוע הזה,

הרצון אליך,

התחינה התמידית להיות תחתיך-

מגדיר אותי.

מנחם אותי.

נותן לי אויר לנשימה.

אושר.

אני מתגעגעת, אדוני.

מתגעגעת לאושר שאתה.

}{