צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 9 שנים. יום שני, 20 בנובמבר 2017 בשעה 7:03

העיניים שלך מנצנצות בעודך משחק עם החוט האדום.

מחייך אלי.

הפנים שלך דומיות כל כך.

 

שלל אמצעי הכאבה שלנו פרוסים לידי.

מדי פעם אני מגניבה אליהם מבט.

אני נוזלת.

ממש נוזלת.

מרגישה את הרטיבות על היריכיים.

 

כשאתה קושר אתה לגמרי מרוכז. שוקל את ההידוק הבא.

משחק בי ועם הזמן.

נוגע לא נוגע.

ואני מביטה בעיניך.

ואני מרגישה חום פושט בכל איברי.

 

בהמשך בהערב תשאל אותי לראשונה אם אני אוהבת אותך.

 

ואני אענה לך.

וזו תהיה אמת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

#זכרון (מצולם)(3)


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י