בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 9 שנים. יום שלישי, 30 בינואר 2018 בשעה 17:28

בא לי לאהוב אותך בקול.

 

אבל לא אהבה רומנטית כזו, מתייפייפת,  למרות ששנינו יודעים שאני יודעת להיות גם רומנטית למדי.

אלא אהבה כזו של סאבית לאדונה. 

היא שונה במהותה. עמוקה יותר. מבלגנת לי את כל הרגשות האחרים בבטן וקושרת אליך את הנשמה.

 

בא לי להיות גאה בקול.

בא לי להראות את הסימון של ניקך על עורי לכולם.

להראות את הסימנים של התחת הדואב. 

להסתובב עם קולרי לאור יום.

 

לצרוח.

שאני גאה. שאני אוהבת. שאני שייכת.

 

להתרברב.

 

 

 

 

עבורי זה הרבה יותר מזיון אגרסיבי בחורים שלי.

הסקס הוא כלי חשוב, אבל בסופו של יום הוא כלי- להביא אותי ממצב מנטאלי מסויים למצב מנטאלי אחר לחלוטין.

אני ייצור מיני מאוד, יצרי, רעב ומלא תשוקה. ואם זאת, עבורי, הסקס הוא תבלין (נהדר) לבדסמ.

 

אני כל כך שלך.

ובא לי לתת לך את העולם.

 

 

בא לי שיהיה לך טוב.

הכי טוב שאפשר.

הכי טוב שאני יכולה לעשות לך, ואז עוד קצת.

 

 

וזה בעיני- בדסמ. 

זה בעיני המהות- אהבה בדסמית.

 

 

 

 

#מחשבות.של.געוגוע.ורעב.

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י