שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. יום ראשון, 4 באוגוסט 2019 בשעה 11:06

הוא מסיים מטח של ספנקים ארוך על התחת שלי,

אני מרגישה חום גוף מתפזר בי,

הוא מרים אותי לעמידה,

משעין את הגב שלי עליו,

וחונק אותי.

 

תוך שניות כל האנשים במועדון נעלמים, אני רואה שחור וצונחת.

אני לא מעולפת לגמרי, אבל אני לגמרי לא שם.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י